שרלוטה סלומון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שרלוטה (לוטה) סלומון, (16 באפריל 1917 ברלין - אוקטובר 1943 אושוויץ) אמנית יהודית-גרמנית שנספתה בשואה. נולדה בשנת 1917, נרצחה במחנה ריכוז בגיל 26. יחודה בכך שהייתה אמנית מולטימדיה בתקופה מוקדמת. הותירה אחריה כאלף ושלוש מאות ציורים שצוירו בשנה אחת, שמתעדים את משפחתה והתקופה בפורמט של מחזה. בציוריה שצויירו בצבעי גואש, יש השפעות של סגנונות רבים, וניכרים בהן מוטיבים מודרניים שונים.
ילידת ברלין שבגרמניה, בת למשפחה יהודית מתבוללת מהמעמד הגבוה. אביה אלברט סלומון היה רופא וקצין בצבא הגרמני של מלחמת העולם הראשונה, אמה הייתה פטריוטית ששירתה כאחות באותה מלחמה. לאחר שאמה התאבדה כאשר הייתה ילדה, אביה התחתן שוב עם זמרת אופרה יהודית ידועה בשם פאולה לינדברג, שהייתה בתו של רב רפורמי והכניסה אווירה יהודית, לבית שתרבותו הייתה גרמנית לחלוטין. ב-1935 הצליחה להתקבל לאקדמיה לאומנות בברלין, תוך שהיא מצהירה על יהדותה בגלוי. בהמשך עזבה את האקדמיה לאחר שפרס הצטיינות שהגיע לה הועבר לתלמידה גרמנית ארית.
לאחר עליית הנאצים לשלטון ופיטורי אביה ואמה החורגת ממשרותיהם והתהדקות החבל סביב צווארי היהודים, בשנת 1939 נשלחה לדרום צרפת אל סבה וסבתה מצד אמה, לעיירה וילהפראנש שליד ניצה, שם גרו סבה וסבתה מספר שנים בווילה של יהודיה אמריקנית. במקום זה יצרה את כל יצירתה הידועה לנו, בתקופה שהייתה קשה לה מבחינה נפשית, כאשר היא רומזת בציור שהאופציות שעומדות לרשותה הן להתאבד (כפי המסורת במשפחתה) או ליצור: "חיים או תיאטרון". לאחר התאבדותה של הסבתא ומותו של הסב מזקנה, בקיץ 1943 התחתנה עם מהגר יהודי אוסטרי מצרנוביל בשם אלכסנדר נגלר, לאחר שהרתה לו. אותו יהודי שהיה בעל תעודות אריות, ויתר על תעודותיו והכריז בגלוי על יהדותו כדי שיאפשרו לו להתחתן איתה. כנראה שרישום נישואיהם בעיריה הוא שאפשר לגרמנים להתחקות על עקבותיהם. כמה חודשים מאוחר יותר בספטמבר, כאשר הגיעו הנאצים לדרום צרפת, נלקחה עם בעלה למחנה ריכוז שם נרצחה בחודש החמישי להריונה. בעלה נפטר כמה חודשים מאוחר יותר, לאחר שלא הצליח לשרוד את עבודות הכפייה.
יצירתה מוצגת כיום במוזיאון היהודי באמסטרדם, אליה הגיעו הוריה ששרדו את השואה, והם שמסרו את יצירתה למוזיאון. ברבעון השלישי של שנת 2006 חלקים גדולים מיצירתה (250 דפים) הוצגו ביד ושם בירושלים.
[עריכה] לקריאה נוספת
- מרי לוונטל פלסטינר, מציירת את חייה: שרלוטה סלומון בצל הנאציזם, 40 רפרודוקציות צבע ומסמכים היסטוריים, הוצאת מבע, 2003.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- אלה הם כל חיי, אנא שמור עליהם אתר האוניברסיטה הפתוחה
- אילנה גרף, "חיים, או תאטרון? " – על שרלוטה סלומון, אתר e-mago
- תערוכה ביד ושם, אתר NRG
