שער טיטוס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שער טיטוס ברומא הוא שער ניצחון, שהוקם לאחר נצחונות טיטוס בנו של קיסר רומא אספסיאנוס (ולימים קיסר רומא בעצמו), על היהודים במרד הגדול בשנת 70 לספירה. השער מעוטר בתבליטים המתארים את נצחונות הקיסר.
אחד התבליטים מתאר תהלוכת ניצחון בה נראים חיילים רומים נושאים כלים מכלי בית המקדש. בתמונה המצורפת נראית מנורת המקדש ומזבח הזהב (המזבח הפנימי). מנורת שבעת הקנים המופיעה על שער טיטוס היא הדגם המופיע גם בסמל מדינת ישראל. יש לציין שבחלק מהמקורות היהודיים מנורת המקדש מתוארת באופן שונה מאופן תיאורה בשער טיטוס. דבר יוצא דופן בתבליט הוא חוסר פרופורציות - בצדו הימני נראה שער ניצחון הגדול במעט מן האנשים, אף על פי שבמציאות שערי ניצחון היו עצומים. הסיבה לכך היא שהרומאים האמינו כי האדם הוא פאר היצירה והעיקר בכל יצירה הכוללת אותו. בספנדרלים (המשולשים שנוצרים בין הקשת ובין הקורה) מופיעה אלת הניצחון הרומית ניקה עם אבוקה להכתרת המנצחים. על כותרות העמודים שלצדי הקשת מופיע מוטיב חוזר באמנות הרומית - כותרות צמחיות וקישוטי עלים.
מיזמי קרן ויקימדיה | ||
---|---|---|
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שער טיטוס |
ערך זה הוא קצרמר בנושא ארכיאולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.