שמואל מוהליבר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב שמואל מוהליבר (1824-1898) מחלוצי הציונות הדתית, מייסד תנועת "חובבי ציון".
נולד בחבל וילנה ולמד בישיבת וולוז'ין, שימש ברבנות במקומות שונים, התבלט ביחסו המתון כלפי תנועת ההשכלה וסבר, כי יש צורך בשיתוף פעולה עם המשכילים לטובת האומה.
לאחר פרעות "סופות בנגב", בשנת 1881, עם תחילת ההגירה מרוסיה, יצא בקריאה שיש להפנות את גל ההגירה לארץ ישראל, בנסותו לגייס את תמיכת הרבנים לרעיון זה. ב-1882 יסד את קבוצת "חובבי ציון" בוורשה, נפגש עם הברון רוטשילד ושיכנע אותו לתמוך במושבה עקרון. ב-1884 השתתף בועידת קטוביץ' והוכר כמנהיג המחנה הדתי בתנועה. ב-1893 קרא להקמת "מרכז רוחני" בתוך "חיבת ציון", סיעה שהיוותה בסיס להקמת "המזרחי" ב-1902. בפולמוס השמיטה ב-1889 הצטרף למתירים את עבודת האדמה בתנאים מסוימים. ב-1890 ביקר הרב מוהליבר בארץ וסייע בהקמת רחובות. כאשר נוסדה ההסתדרות הציונית תמך בהרצל, אבל מפאת מחלתו לא השתתף בקונגרס ה-1 (1897), נבחר על ידי חברי הקונגרס לחבר הועד הפועל המרכזי.
קיבוץ גן שמואל נקרא על שמו והוקם בו גן האתרוגים, שניטע ב-1893 לכבודו.
הרב כתב חיבורים רבים, אבל רוב חיבוריו אבדו ב-1906 בפרעות ביאליסטוק. השרידים יצאו לאור בשם "חקרי הלכה ושו"ת".
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: שמואל מוהליבר |
ערך זה הוא קצרמר בנושא ציונות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.
