שימוש הוגן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דיני זכויות יוצרים הינם שיטה משפטית על מנת להגן על נכסים (מוחשיים או בלתי מוחשיים). אחד החריגים המאפשרים הפרה מסוימת של דיני זכויות היוצרים מבלי שיהיו בצידה סנקציות משפטיות הינו חריג השימוש ההוגן.
תוכן עניינים |
[עריכה] הבסיס החוקי
סעיף 2(1) לחוק זכות יוצרים, 1911, קובע:
- "רואים זכות יוצרים ביצירה כאילו הופרה על ידי אדם אם שלא בהסכמת בעל זכות היוצרים הוא עושה מעשה שהזכות היחידה לעשייתו נתונה בחוק זה לבעל זכות היוצרים, בתנאי שהמעשים דלקמן לא יהא בהם משום הפרת זכות יוצרים:
- (I) כל טיפול הוגן ביצירה לשם לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה או תמצית עיתונאית.
- (II) כשמחברה של יצירה אמנותית איננו בעל זכות היוצרים, - השמוש על ידו בכל אימום, יציקה, שרטוט טיוטה, תרשים, מודל או סקיצה לנסיון שנעשו על ידו לצורך היצירה, בתנאי של יחזור, אגב השימוש, על התבנית העיקרית של היצירה ולא יחקה אותה.
- (III) עשייתם או פרסומם של ציורים, שרטוטים, פיתוחים, או צילומים של יצירת פיסול או מלאכת אמנות, אם דברים אלה נמצאים באופן קבוע במקום או בבנין צבורי, או עשייתם או פרסומם של ציורים, שרטוטים, פיתוחים או צלומים (שאינם מסוג שרטוטים או תרשימים אדריכלים) של כל יצירה אדריכלית אמנותית ;
- (IV) פרסום קטעים מיצירות ספרותית, שנתפרסמו ושלא נתכוונו בפרסומן לשם שימוש בבתי הספר ואשר קיימת לגביהן זכות יוצרים, בתוך קובץ שעיקרי הדברים שבו אין עליהם זכות יוצרים והמכוון באמת ובתמים לשימוש בבתי הספר והמתואר בתור כזה בדף השער שלו ובכל מודעות שנתפרסמו על ידי המו"ל : בתנאי שאותו מו"ל לא יפרסם במשך חמש שנים יותר משני קטעים מיצירותיו של מחבר אחד, וכי יצויין המקור שממנו שאובים הקטעים האלה ;
- (V) פרסום רשימה בעתון על הרצאה שנמסרה בצבור, חוץ אם נאסרה הרשימה בהודעה כתובה או מודפסת שהודבקה לפני ההרצאה ושתשאר מודבקת למשך ההרצאה במקום בולט על פתח הכניסה הראשית של הבנין שבו ניתנה ההרצאה או סמוך לפתח הכניסה הראשית ואם אין הבנין משמש בית תפלה לצבור, תודבק ההודעה גם במקום סמוך למרצה ; אך שום דבר האמור בפסקה זו לא יפגע בהוראות פסקה (1) בנוגע לתמציות עתונאיות :
- (VI) הקראה פומבית או דקלום פומבי על ידי אדם אחד של קטע שאינו ארוך ביותר משל יצירה שנתפרסמה.
החוק קובע איפוא רשימה סגורה של מטרות המאפשרות הפרת זכויות יוצרים ומהוות למעשה "שימוש הוגן", היינו, שהמפר לא יענש בשל ההפרה בגלל הגינותו של השימוש.
[עריכה] אינטרסים מנוגדים והחוק המאזן ביניהם
מטרת החוק הינה ליצור כלי המאזן בין שני אינטרסים מנוגדים. כפי שצויין ברע"א 2687/92,דוד גבע נ' חברת וולט דיסני (פ"ד מח(1), 251 ,עמ' 267-268), עומד בבסיס המשפט האזרחי עקרון יסוד - עקרון ההגנה על הקניין. עקרון זה מעוגן בסעיף 3 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, לפיו:
- "אין פוגעים בקניינו של אדם".
בפסיקת בתי המשפט זה אף נמנה העקרון הנ"ל בין ערכי היסוד בנשימה אחת עם עקרון חופש הביטוי, ובמסגרת זכות הקניין - מן הסתם מוגן גם הקניין הרוחני.
בהצהרה העולמית לזכויות האדם, 1948 נכללה התייחסות מפורשת לזכותו של אדם ביצירתו:
"EVERYONE HAS THE RIGHT TO THE PROTECTION OF THE MORAL AND MATERIAL INTERESTS RESULTING FROM ANY SCIENTIFIC, LITERARY OR ARTISTIC PRODUCTION OF WHICH HE IS THE AUTHOR."
מקומו של ערך זה לא נפקד גם בחוקה האמריקאית. בעוד שהתיקון הראשון לחוקה מגן על חופש הביטוי, הרי שהסעיף הראשון בחוקה עצמה מעניק לקונגרס את הסמכות:
"...TO PROMOTE THE PROGRESS OF SCIENCE AND THE USEFUL ARTS, BY SECURING FOR LIMITED TIME TO AUTHORS AND INVENTORS THE EXCLUSIVE RIGHT TO THEIR RESECTIVE WRITINGS AND DISCOVERIES."
חשיבות ההגנה על זכויות יוצרים אומצה על ידי בתי המשפט בישראל, והדבר בא לידי ביטוי, לדוגמה בפסק דינה של השופטת הדסה בן-עתו בע"א (ת"א) 779/77 אקו"ם נ' חברת אהרון ברמן, פ"מ תש"ם(א) 457 ,441 :
- "אני מציעה שבנושא זה של הגנה על זכויות יוצרים ננהג כמו המתוקנות והמתקדמות שבמדינות. הרי אנו ערים מאוד להגנה על כבוד הפרט, בדרך כלל, ונטייתי היא לסייע ככל האפשר ליוצרים למיניהם להתגונן מפני גזל של זכויותיהם בשדה שהוא כה פרוץ ושכה קשה לפקח עליו.התרשמתי מן הדברים המובאים בהקדמה למהדורה ה- 11 בספרם של COINGER & S.JAMES בעמוד 4:
"NOTHING CAN WITH GREATER PROPRIETY BE CALLED A MAN'S PROPERTY THAN THE FRUIT OF HIS BRAINS. THE PROPERTY IN AN ARTICLE OR SUBSTANCE ACCURING TO HIM BY REASON OF HIS OWN MECHANICAL LABOUR IS NEVER DENIED HIM: THE LABOUR OF HIS MIND IS NO LESS ARDUOUS AND CONSEQUENTLY NO LESS WORTHY OF THE PROTECTION OF THE LAW".
אני מציעה לפרש פירוש נדיב כל חוק הבא לסייע ליוצרים לשמור על זכויותיהם כנגד מי שמבקש להשתמט מתשלום..."
[עריכה] שיטת האיזון
בתי המשפט, בפסיקותיהם מנסים לאזן התנגשות בין שני ערכי יסוד: חירות הביטוי מחד לעומת זכות היוצר ביצירתו מאידך. השופט מצא בפ"ד גבע מציין כי: "ההתנגשות בהקשר הנדון ממחישה באופן חלקי את המתח שבבסיס דיני זכויות היוצרים, כמו גם בבסיס מערכות דינים אחרות בתחום הקניין הרוחני: בין ההגנה על זרימת מידע חפשית, על חופש הביטוי ועל חופש התחרות מזה, ובין ההגנה על קניינו של היוצר בפרי עמלו מזה".
החקיקה האנגלו-אמריקאית בתחום זכויות היוצרים, ובכלל זה גם החוק מ-1911, החל בישראל, התגבשה מתוך מודעות למתח בין האינטרסים והתייחסות אליו. על פי החוק, מוענקת זכות ליוצר, אך זו מוגבלת מלכתחילה מבחינת מושאה, היקפה, ומשך קיומה , ובמקביל, קבועים בחוק גם חריגים לזכות, שאף הם מאפשרים איזון בין האינטרסים השונים.
[עריכה] שימושים הוגנים
רשימת החריגים המופיעה בחוק הינה רשימת המטרות היא רשימה סגורה וממצה (ר' ע"א (ת"א) 178/79 הלינגר נ' אסתרון, פ"מ תש"ם (ב) 52 ,45; וכן: ר' א' בלום זכות יוצרים (תשט"ז) 180).
[עריכה] לימוד עצמי
לימוד עצמי מאפשר לתלמיד להעתיק למחברותיו ורשימותיו קטעים המוגנים בזכויות יוצרים למטרותיו האישיות. הסעיף מתייחס לתלמיד, ואין הוא מתייחס למלמד, ועל כן אדם הרוצה ללמד אחרים אינו יכול לעשות כן. המטרה של השימוש נקבעת על פי המשתמש הסופי ביצירה, ולא בעושה ההפרה - כך לדוגמה אותו סטודנט לא יכול למכור את מחברותיו, כיוון שאף שההפרה עצמה נעשתה בהתאם לחוק, הפעולות הנובעות ממנה אינן בהתאם לחוק.
[עריכה] מחקר
המונח "מחקר" הינו רחב יותר, וכולל החלפת מאמרים ותמונות המוגנות בזכויות יוצרים בין חוקרים למטרות הלימוד והמחקר - והכל בלבד שהשימוש יהא הוגן (ראה בהמשך).
[עריכה] ביקורת
המונח "ביקורת" מכיל בחובו גם ביקורת פרודית או סטירית, כפי שציין השופט מלץ ברע"א 2687/92 - דוד גבע נ' חברת וולט דיסני, פ"ד מח(1), 251 ,עמ' 276-277:
- "וודאי שלא כל שימוש קומי ביצירה מוגנת ייכנס לגדר החריג; מן הסתם, יהא תת-חריג ה"בקורת" רלוונטי רק ביחס ליצירה אמנותית בקורתית. בארצות הברית נפסק במפורש, כי לטובת הסיווג כ"פרודיה" נחוץ ליצירה יותר מאפקט קומי גרידא."
יודגש כי גם שימוש זה חייב להיות הוגן, כאמור בפסק הדין:
- "את המונח "בקורת" לצרכי סעיף I)(1) 2) יש לפרש בהרחבה... לפיכך, מן הראוי לקבל את ההרחבה לביקורת בדרך אמנותית, ובכלל זה אף לבקורת פארודית או סאטירית ... הראציונאל ליצירת תת-חריג ה"בקורת" רלוונטי גם ביחס לבקורת פארודית או סאטירית. לשון אחר: גם ביחס לבקורת כזו מן הראוי לדחות את איזון האינטרסים הסופי בין חופש הביטוי ובין האינטרסים של בעל זכות היוצרים עד לשלב בחינת הגינות הטיפול. "
[עריכה] סקירה
חריג זה דן ביצירות ביוגרפיות והיסטוריות הסוקרות עבודות של אחרים. חריג זה מאפשר ציטוט קטעים מהיצירות המסוקרות תוך שימוש הוגן, ולצורך סקירה היסטורית ואומנותית.
[עריכה] תמצית עיתונאית
מונח זה חל הן על העיתונות הכתובה (שכן הנוסח המחייב הוא הנוסח האנגלי בו כתוב "newspaper summary") והן על עיתונים אלקטרוניים, שכן בפרשנות מצמצמת תעמוד בסתירה למטרות החוק.
[עריכה] הוגנות מהי?
ניתן לסכם ולאמר כי כל החריגים מתקיימים אך ורק אם השימוש הינו הוגן.
בפסיקה נקבע שכדי לזכות בהגנת הטיפול ההוגן צריכים להתקיים שני תנאים מצטברים:
- טיפול הוגן - המבחנים העיקריים לכך הם:
- השימוש אינו מסחרי / אינו למטרת רווח,
- השימוש תורם לערכים החשובים לחברה, לחינוך ולתרבות.
- מטרת השימוש - לשם לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה או תמצית עיתונאית. ("לשון הסעיף מצביעה על כך שמדובר בתנאים מצטברים ורשימת המטרות המפורטות בסעיף היא רשימה סגורה וממצה", רע"א 2687/92 גבע נ' חב' וולט דיסני)
טוני גרינמן בספרו מציין כי בבדיקת ההוגנות ישקול בית המשפט שישה שיקולים עיקריים:
- טבעה של היצירה
- אופי השימוש
- היקף השימוש
- ההשפעה של השימוש על ערכה של היצירה
- תדירות השימוש
- תום ליבו של המשתמש
[עריכה] טבעה של היצירה
נדרש כי על מנת שניתן יהיה להשתמש ביצירה כשימוש הוגן, עליה להיות מטבעה מתאימה לשימוש כזה. ספרי היסטוריה, אנציקלופדיות וספרי עיון משמשים מעצם מהותם בסיס ללימוד ולסקירות - אולם מטרת הספרים להירכש, ועל כן אדם היושב בחנות ספרים ומעתיק את הספר אף ללימוד עצמי אינו מבצע שימוש הוגן ביצירה. בתי המשפט בארצות הברית הבחינו בין יצירת אומנות ליצירה תעודית - וככל שהיצירה אומנותית יותר ניתן פחות להשתמש בה שימוש הוגן.
[עריכה] אופי השימוש
השיקול העיקרי בבחינת אופי השימוש היא שאלת הרווח. מטרת רווח שלעצמה אינה פוסלת מיידית את הוגנות השימוש, וכן העובדה שהשימוש בוצע שלא למטרת רווח אינה אומרת מיידית שהשימוש הוגן. נפסק בארצות הברית ובישראל שאף שימוש פילנטרופי אין משמעותו שמדובר בשימוש הוגן. ככל שהשימוש ציבורי יותר, נוטים בתי המשפט לקבוע כי אינו הוגן.
[עריכה] היקף השימוש
ככל שהשימוש ביצירה רב יותר כך הוגנותו יורדת.
[עריכה] השפעה על ערך היצירה
ככל שהשימוש מפחית את ערך היצירה הוגנותו יורדת. כך לדוגמה, אם בעקבות השימוש ההוגן יפחתו רכישות של היצירה ממנה נלקח הקטע בו השתמשו, מדובר בשימוש שאינו הוגן.
[עריכה] תדירות השימוש
ככל שהשימוש תדיר יותר, הוגנותו פוחתת. בעוד שימוש חד פעמי יכול להיות בגדר שימוש הוגן, שימוש רב פעמי ייראה כשימוש בלתי הוגן.
[עריכה] תום לבו של המשתמש
בתי המשפט בישראל מעניקים חשיבות רבה לתום לבו של המשתמש. חשיבות זו צפוייה אף לגדול לאור עמדת המחוקק בהצעת החוק של חוק דיני ממונות הקובע את עיקרון תום הלב כעיקרון על במשפט הישראלי.
[עריכה] דוגמאות לשימוש הוגן
[עריכה] ציטוט ספרותי
במסגרת זו, ציטוט קצר מיצירה שזכויותיה מוגנות, למטרת מחקר או ביקורת ספרותית, מותר גם ללא קבלת הסכמה מראש מבעל זכויות היוצרים. המגבלה המקובלת לגודל ציטוט מסוג זה היא קטע יחיד בן 400 מילים, או קטעים אחדים שגודל כל אחד מהם אינו עולה על 300 מילים וגודלם הכולל אינו עולה על 800 מילים. מתוך שירה מותר לצטט לא יותר מ-40 שורות, ולא יותר משליש שיר. עם כל ציטוט מסוג זה יש לציין את מקורו המדויק: מחבר, מתרגם, מו"ל.
בשנים האחרונות הולכת ורווחת גישה המייחסת פחות חשיבות למטרת השימוש, מתוך הנחה שכל מטרה היא מסחרית במידה זו או אחרת, ויותר חשיבות לאופן השימוש.
[עריכה] כלל אצבע לשימוש הוגן באינטרנט
עו"ד יהונתן בר שדה, בספרו האינטרנט והמשפט המסחרי המקוון ממליץ לעניין אתרי אינטרנט כי "כל חומר הנמצא באתר צריך להיות בבעלותו של בעל האתר או לחילופין בעל האתר צריך שתהיה לו זכות חוקית להשתמש בחומר (באמצעות רישיון בלתי חוזר או שהמידע הוא נחלת הכלל). אל לו לבעל האתר להניח הנחות כלשהן, כגון, שההגנות של שימוש הוגן או רשיון משתמע חלות במקרה הספציפי".
[עריכה] לקריאה נוספת
- עו"ד טוני גרינמן, זכויות יוצרים, אמנים, ומפיקים, הוצאת סדן
- עו"ד יהונתן בר שדה, האינטרנט והמשפט המסחרי המקוון, הוצאת פרלשטיין גינוסר בע"מ.
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.
