שאר ישוב
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שאר ישוב הוא מושב עובדים בגליל העליון, בחלקו הצפון-מזרחי של עמק החולה. הוקם בשנת 1949. כיום (2005) מונה המושב כ-200 תושבים ב-78 משפחות. תושבי המושב מתפרנסים רובם ככולם מעבודה כשכירים ומהשכרת צימרים. מיעוטם מתפרנס מחקלאות ומגידול בעלי חיים. המושב נחרת בתודעה הציבורית בעקבות אסון המסוקים, כששני מסוקים מאויישים ב-73 חיילי צה"ל התנגשו זה בזה מעל שמי היישוב. היישוב הוא חלק ממועצה אזורית מבואות החרמון
[עריכה] היסטוריה
הוקם לראשונה בפברואר 1940 על ידי 30 משפחות מהתנועות "הנוער הציוני" ו"העובד הציוני". עם שוך הקרבות של מלחמת העצמאות והסכמי שביתת הנשק בסוף שנת 1948 נעזב מרבית היישוב מיושביו עקב ההפגזות הקשות של הסורים (מתל עזזיאת, המשקיף מלמעלה).
בשנת 1949 יושב בשנית, על שרידי המושב הקודם. הפעם על ידי חברים מתנועת "הנוער הציוני" מהונגריה ששרדו את השואה, עלו ארצה בזמן מלחמת העצמאות ובגמר המלחמה השתחררו מצה"ל וביקשו להקים ישוב. אריה זהורי, ממקימי המושב: "איבדנו את כל משפחתנו ורכושנו בשואה. באנו למדינת ישראל בכלל ולשאר ישוב בפרט לחזק את חלקה הצפוני של מדינת ישראל על מנת להבטיח ששוב לא יגזלו את היקר לנו".
הסורים צלפו על חברי המושב במשך 19 שנים מתל-עזזיאת ובשנת 1957 אף רצחו את יוסף בן חיים - חבר המושב. ביום השני למלחמת ששת הימים ניסו הסורים לכבוש את שאר ישוב. רדיו דמשק והיומון הצרפתי "לה מונד" אף הודיעו כי המושב נכבש על ידי הסורים. אולם מעט המגינים שעמדו איתן במקום הניסו את הסורים בעזרת אש מרגמות. הסורים חזרו ותקפו את המושב מספר פעמים, אך לא הצליחו לכבוש אותו. ב-9 ביוני 1967 כבשו לוחמי חטיבת גולני את תל-עזזיאת והרחיקו את הגבול הסורי מהמושב.
בשנות ה-70 וה-80 נפלו בישוב קטיושות ששיגרו מלבנון מחבלים ואף גרמו נזק לרכוש.
[עריכה] אתרים
בצדו הדרומי של המושב נמצאים שרידי ישוב קדום ועתיקות טחנת קמח.
"חורשת הנופלים" נמצאת בצדו הדרום-מזרחי של המושב. בחורשה 73 עצים לזכר 73 חללי אסון המסוקים שהתרחש ב- 4 בפברואר 1997 מעל שאר ישוב וקיבוץ דפנה.
לצדו המזרחי של המושב זורם נחל חרמון (הבניאס).
[עריכה] קישורים חיצוניים
מושבי המועצה אזורית מבואות החרמון |
אליפלט · אמנון · בית הלל · דישון · יובל · כורזים · כחל · כרכום · מרגליות · משמר הירדן · רמות נפתלי · שאר ישוב · שדה אליעזר |