שארל השביעי מלך צרפת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

דיוקן של שארל השביעי מלך צרפת

שארל השביעי "המנצח" (22 בפברואר 1403 - 22 ביולי 1461), בן לשושלת ולואה, מלך על צרפת מ־1422 עד מותו.

שארל היה בנם של שארל השישי מלך צרפת ושל איזבו מבווריה. שלושה אחיו היו יורשי עצר אך נפטרו לפני מותו של אביהם. ב־1413, בהיותו בן 10 שנים בלבד, נישא שארל למארי מאנז'ו בת ה־9, בתם של לואי השני דוכס אנז'ו ושל יולנדה מאראגון. ב־1415 נלקח שארל לפרובנס והתחנך שם בחברת ילדיה של יולנדה. ב־1417 נפטר אחיו ז'אן, ושארל הפך ליורש העצר. ב־1422 נפטר המלך שארל השישי, ושארל ירש את הכתר בשם שארל השביעי. מארי מאנז'ו ילדה לשארל 12 ילדים שהבכור שבהם ירש את הכתר אחרי מותו ב־1461.

ב־1418, אנשי בית בורגונדיה שהיו בני בריתם של האנגלים, השתלטו על פריז. שארל יורש העצר הצעיר נמלט אל העיר בורז', שבמרכזה של צרפת, והכריז על עצמו כממלא מקומו של אביו המלך שארל השישי שלקה בהתקפות שיגעון. ב־1419 נרצח ז'אן דוכס בורגונדיה בידי אנשיו של שארל, ופיליפ בנו של ז'אן ירש את דוכסות בורגונדיה. ב־21 במאי 1420 נאלץ המלך שארל השישי לחתום על הסכם טרואה, שבו הוכר הנרי החמישי מלך אנגליה כיורש העצר החוקי של ממלכת צרפת. ב־31 באוגוסט 1422 נפטר הנרי החמישי, וב־21 באוקטובר של אותה שנה נפטר גם שארל השישי מלך צרפת. שארל יורש העצר ירש את הכתר בשם שארל השביעי, אולם ממלכת אנגליה סירבה להכיר בו והכריזה על הנרי השישי, בנו התינוק של הנרי החמישי, כמלך צרפת על פי הסכם טרואה.

ב־1429 האנגלים הטילו מצור על העיר אורליאן. כאן הופיעה ז'אן ד'ארק "העלמה מאורליאן". בהיותה בת 17 שנה בלבד היא הובילה את ההתקפה הצרפתית על האנגלים וגרמה להתעוררות לאומית בצרפת. היא שיכנעה את שארל השביעי להצטרף אליה למסע אל העיר ריימס שבמחוז שמפנייה. ב־17 ביולי 1429 שארל השביעי נמשח והוכתר כמלך צרפת בכנסייה של ריימס. ב־1430 נתפסה ז'אן ד'ארק על ידי הבורגונדים שמכרו אותה לאנגלים. ב־30 במאי 1431 האנגלים העלו אותה על המוקד בעיר רואן שבנורמנדיה.

ב־1435, פיליפ דוכס בורגונדיה, שהיה בן בריתה של אנגליה, חתם על הסכם שלום נפרד עם צרפת. ב־1436 שוחררה פריז משלטון האנגלים, אחרי שהייתה בידיהם 17 שנה, והמלך שארל השביעי חזר לכס מלכותו בפריז. ב־1439 הוא הקים צבא קבע, ראשון מסוגו באירופה. באותה שנה אספת המעמדות הצרפתית הסמיכה את המלך להילחם באנגלים ולגרש אותם מאדמת צרפת. לשם כך הופנו כל המיסים הפיאודליים לקופת המדינה.

המלך שארל השביעי מינה אנשים מוכשרים לניהול המדינה, ובהם שר המסחר ז'ק קר (1395 - 1456), שמילא תפקיד מרכזי ברפורמה הכלכלית. הוא ייצב את המטבע, שיקם את הכפרים ההרוסים, עודד את המסחר ואת התעשייה והחזיר לצרפת את חוסנה הכלכלי.

ב־1449 פינו האנגלים את נורמנדיה ואת בירתה רואן. ב־1451 הם פינו גם את העיר בורדו שבדרום מערב צרפת. מכל נחלותיהם בצרפת המשיכו האנגלים להחזיק רק בעיר קאלה שלחופי התעלה. ב־1453 הסתיימה מלחמת מאה השנה. המלך שארל השביעי נפטר ב־1461, ובנו בכורו לואי ירש את הכתר בשם לואי האחד עשר.