רשימת שינדלר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רשימת שינדלר (באנגלית: Schindler's List) הוא סרט קולנוע של הבמאי האמריקאי סטיבן שפילברג, המבוסס על ספר בשם זהה, אשר מספר את סיפורו האמיתי של התעשיין הגרמני אוסקר שינדלר, שעסק בתקופת השואה בהצלת חייהם של יהודים רבים ממכונת ההשמדה הנאצית.

שינדלר, שהיה בעליהם של מפעלי תעשייה, שיחד קציני צבא גרמני כדי לאפשר לו להעסיק עוד יהודים, על אף סיכון חייו שלו. הוא העסיק במפעלו כ-1,200 יהודים. לעת זיקנה הוכר שינדלר על ידי מדינת ישראל כחסיד אומות העולם ואף נקבר בירושלים.

הסרט רשימת שינדלר זכה בפרס האוסקר בשנת 1993.

תוכן עניינים 1 עלילה 1.1 פלישת גרמניה לפולין 1.2 המפעל של שינדלר 1.3 הצלת היהודים 2 ניתוח הסרט 2.1 הביקורת על הסרט 3 פס-קול הסרט 4 השפעת הסרט על תודעת השואה בעולם 5 לקריאה נוספת 6 קישורים חיצוניים

[עריכה] עלילה

פרטי עלילה ("ספוילרים") מופיעים בהמשך.

הסרט מתחיל עם הצגת תפילה יהודית.

[עריכה] פלישת גרמניה לפולין

הצבא הגרמני מביס את הצבא הפולני במהלך הפותח של מלחמת העולם השנייה באירופה. היהודים החיים בפולין הכבושה מצווים לעבור למרכזי הערים. הפעילות בסרט מתחילה עם התקהלות של יהודים מכל המדינה, דתיים וחילוניים, עשירים ועניים, המגיעים לתחנת הרכבת בקרקוב, ועומדים בטורים לפני פקידי ממשל עם מכונות כתיבה ורשימות.

בזמן זה, מגיע אדם חדש לקרקוב; אוסקר שינדלר. שינדלר, לפני כן איש עסקים כושל בגרמניה, הגיע לפולין במטרה לנצל את כוח העבודה של היהודים והפולנים לייצור סחורות עבור הצבא הגרמני. שינדלר במהרה מתחבר עם שלטונות הכיבוש, כחבר במפלגה הנאצית ובהרעפת מתנות ושוחד על פקידי הצבא ו האס אס שכעת מנהלים את דרום פולין.

[עריכה] המפעל של שינדלר

עם פקידי המממשל בכיסו, מעוניין שינדלר לקנות מפעל ליצור כלי בית, בעיקר כלי בישול. לשינדלר אין את הכסף לקנות את המפעל, וכישוריו המנהליים מפוקפקים במקרה הטוב, אך הוא מוצא יהודי בשם יצחק שטרן, בעל תפקיד ביודנראט המקומי שיש לו קשרים עם הקהילה העסקית שירדה למחתרת. שינדלר מציע לאנשי העסקים היהודיים הצעה שאינם יכולים לסרב לה: הם ילוו לו את הכסף למפעל, והוא ייתן להם חלק קטן מהסירים והמחבתות שייצרו. הוא מתענג במיוחד לומר להם שהם חייבים לקחת את המילה שלו לקיום העיסקה, מכיוון ששום בית משפט לא יכבד חוזה בין גרמני ליהודי.

שינדלר מקבל את הכסף ומשתלט על המפעל; הנאצים מרוצים ממנו והוא נהנה מעושרו החדש, בזמן ששטרן למעשה מנהל את המפעל ומשתמש במעמדו כי לעזור לאחיו היהודים, שכעת קובצו בגטו בקרקוב. עובדים במפעל של שינדלר מורשים לצאת מחוץ לגטו, ומוכרזים כ"עובדים חיוניים", מה שמבטיח שהם לא יגורשו מהגטו בפשיטות ליליות של הגסטאפו. שטרן משתמש בכישוריו כדי שאנשים רבים ככל האפשר יקבלו את הסטטוס של "עובדים חיוניים" על ידי הנאצים, אפילו ילדים, זקנים ואפילו הנכים - אנשים שאחרת ישלחו למחנות ההשמדה. שינדלר מודע למתרחש, נבוך קמעה מהמצב, אך אינו נוקט פעולה כדי להפסיק אותו.

[עריכה] הצלת היהודים

[עריכה] ניתוח הסרט

[עריכה] הביקורת על הסרט

אחת הביקורות כלפי הסרט טענה שהיהודים הוצגו בו באופן סטריאוטיפי, כדמויות שאוהבות כסף, מצד אחד והדמויות כנועות מצד שני. תשומת הלב הייתה ממוקדת בעיקר ביהודים שניצלו, ואילו הנספים נשארו עפ"י רוב עלומים. במאי הסרט הואשם בכך שהתחמק מטיפול ממשי בזוועות השואה, והציג תמונה רכה של המציאות האמיתית. נטען כי אנשים רבים שאין להם ידע מוקדם על השואה, ויצפו בסרט, עלולים לחשוב שהרבה יותר יהודים ניצלו ממה שקרה באמת. אבל רוב הביקורות היו חיוביות מאוד, וחוץ מהנושא של השואה ואיך להציגה, הסרט היה עשוי בצורה קולנועית נפלאה. חלק מהמבקרים טענו שהסוף לא התאים לשאר הסרט והיה רגשני מידי, אך בסך הכול הסרט קטף את רוב פרסי המבקרים והצליח הצלחה בלתי רגילה יחסית לסרט לא לילדים שצולם בשחור לבן.

[עריכה] פס-קול הסרט

את פס-הקול של "רשימת שינדלר" הלחין, ניצח והפיק המוזיקאי ג'ון ויליאמס. פס-הקול מורכב ברובו ממוזיקה תזמורתית כשכלי הנגינה המוביל הנו כינור, עליו מנגן נגן הכינור יצחק פרלמן. בחלק מהשירים שולבה מקהלה. את אלבום פס-הקול חותם השיר "ירושלים של זהב", אך בסרט עצמו הוחלף הביצוע בעקבות החלטתו של שפילברג.

על גבי עטיפת האלבום כתב שפילברג מספר מילות הערכה לעבודתו של וויליאמס לסרט זה: "הפתרון שמצא וויליאמס (לפס-הקול) הוא עדין ופשוט. רוב הסרטים, עליהם עבדנו יחד, דרשו מאיתנו שיתוף פעולה מלא. עובדה זו התקיימה בסרטים כדוגמת "אינדיאנה ג'ונס" או "מלתעות". כל אחד מאיתנו נדרש להתנתק מסגנונו האישי ולהתחיל מחדש. זהו בהחלט אלבום המיועד להאזנה בעיניים עצומות ועם לב פתוח".

[עריכה] השפעת הסרט על תודעת השואה בעולם

הסרט התקבל בעולם בהצלחה רבה. עקב שהבמאי היה סטיבן ספילברג שהיה אחראי על להיטים רבים ובאותה שנה יצא סרטו פארק היורה, הסרט עורר דיון רציני על השואה במקומות שלא שמעו עליה בכלל. ספילברג הביא את השואה למיינסטרים לטוב או לרע.

[עריכה] לקריאה נוספת

• זאנד, שלמה. הקולנוע כהיסטוריה: לדמיין ולביים את המאה העשרים. תל אביב, עם עובד, 2002. עמ' 254-257, 258.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• "רשימת שינדלר", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (אנגלית)

הקודם: 1993 - "בלתי נסלח"

זוכה פרס אוסקר לסרט הטוב ביותר לשנת 1994 - "רשימת שינדלר"

הבא: 1995 - "פורסט גאמפ"