רוח קטבטית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רוח קטבטית היא כל רוח הנושבת כלפי מטה במורדות ההרים.
רוחות קטבטיות (מיוונית: katabatikos "קטבטיקוס" - יורד במורד הגבעה) עשויות להיות מתונות בעוצמתן כמו בריזת ההר ויכולות להגיע אף לעוצמה של הוריקן. כאשר פסגתו של הר מישורית יחסית והיא מכוסה שלג, נוצר לחץ אוויר גבוה. לחץ זה שואף לרדת למקום נמוך יותר, וכך נוצרת הרוח. כשהרוח נושבת בנקיקים היא מתחזקת כשם שנהר המגיע לחלק צר יותר זורם מהר יותר ובעוצמה רבה יותר (תופעה הנקראת "תיעול"). הרוח הקטבטית עשויה להגיע לעוצמה הרסנית מאוד של אף יותר מ-185 קמ"ש. רוח כזו עשויה לגרום לעקירת עצים, לנזק ולאובדן בנפש.
לרוחות הקבטיות יש שמות שונים בעולם. הרוח ידועה כ"בורה" בסלובניה ובקרואטיה. ברוסיה, אזור של לחץ אוויר גבוה יוצר רוחות קטבטיות אשר מגיעות עד הים האדריאטי, רוחות אלה עשויות להגיע עד למהירות של 220 קמ"ש!
כמו כן, הרוחות הקטביות נפוצות גם בצרפת. שם, הרוחות יורדות מן רצועות ההרים אל מקומות נמוכים יותר ומביאות איתן גל קור. גם בתקופה יחסית בטמפרטורה, האביב והסתיו, הרוחות מגיעות מההרים הקפואים כל ימות השנה ויוצרות קרה אשר מהוות איום ליבול. בקיץ, הרוחות גורמות להתפשטות מהירה של שריפות הקשות לכיבוי.
התופעה מוכרת גם בישראל, במיוחד רוחות צפוניות הנושבות בבקעת הירדן ובאילת המגיעות ל-80 קמ"ש. כמו כן, רוחות אלו נושבות גם במפרץ חיפה - תופעת התיעול. הרוחות מגיעות כתוצאה מתיעול מכיוון עמק יזרעאל, הגליל התחתון והכרמל. רוחות אלו עשויות להגיע ל-90 קמ"ש.
בניגוד לרוחות קטבטיות אחרות, רוח הצ'ינוק הידועה גם כאוכלת השלג, איננה רוח קרה אלא חמה ויבשה. כאשר רוחות אלו נושבות באלפים הן ידועות כפן (fohn) והן עשויות לעלות את הטמפרטורה במורד ההר בכ-20 מעלות צלסיוס.
