רוביקון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרוּבִּיקוֹן (Rubicon), הוא שמו הלטיני של נהר קטן בצפונה של איטליה.
בתקופת האימפריה הרומית זרם נהר הרוביקון אל הים האדריאטי. מקומו הגיאוגרפי כיום אינו ודאי, אך סביר שהוא בקרבת אזור פיומיצ'ינו (Fiumicino).
נתיבו של נהר הרוביקון צויין בחוק הרומאי, כקו המפריד בין איטליה עצמה לבין אזורי הפרובינציה של האימפריה הרומית. לפי החוק הרומאי נאסר על כוח צבאי לחצות את נהר הרוביקון ולהיכנס לעיר, דבר שנועד להגן על הרפובליקה הרומית ולמנוע אפשרות של איום צבאי פנימי.
ב-11 בינואר 49 לפנה"ס, חצה יוליוס קיסר עם צבאו את נהר הרוביקון בדרכו לעיר רומא. חציית הרוביקון, היוותה הצהרה על כוונתו שלא לכבד את החלטת הסנאט שהדיחה אותו מתפקידיו, ומהלך הפתיחה במלחמת אזרחים בה ניצח את המצביא הרומי פומפיוס והשתלט על רומא.
אף אם מיקומו המדוייק של נהר הרוביקון אינו ידוע כיום, הוא נותר בתודעה המערבית בביטוי לחצות את הרוביקון. משמעות הביטוי היא - לעשות מעשה שאין ממנו חזרה.
