רובים, חיידקים ופלדה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

כריכת הספר

רובים, חיידקים ופלדה הוא ספר שנכתב על ידי ג'ארד דיימונד, פרופסור לפיזיולוגיה, שהתמחה בחקר האבולוציה של ציפורי גיניאה החדשה. הספר מנסה לענות על השאלה מדוע הציוויליזציה האירופאית היא זו שהשתלטה על העולם, וכדי לעשות זאת הוא סוקר את ההיסטוריה האנושית ב-15,000 השנים האחרונות, תוך השמת דגש על הגאוגרפיה בכל אזור ועל השפעותיה על התפתחות האוכלוסייה במקום. הספר טוען שאין הבדל בין התבונה של בני אדם מציווילזציות שונות, ושהעליונות כיום של הציוויליזציה האירופאית נובעת מהעליונות הטכנולוגית (רובים ופלדה) וכן מביות בעלי חיים, שאפשרה להם להיות חסינים למגפות שהשמידו את הילידים בהן נלחמו.

[עריכה] על הספר

דיימונד מציע גישה של דטרמיניזם גיאוגרפי: הוא מסביר שינויים בחברות האנושיות והיחסים ביניהן בהיסטוריה באמצעות ההבדלים הצורניים והאקולוגיים בין יבשות ואזורים שונים.

בספר מתוארת ההיסטוריה של כדור הארץ והאנושות ב-15,000 השנים האחרונות, מאז תחילתה של המהפכה החקלאית, ואת ההבדלים בין היבשות השונות מבחינת אקלים, פאונה (החי) ופלורה (הצומח).

התשובה הראשונית של דיימונד באה לענות על השאלה מדוע האירופאים הם אלה שהשתלטו על העולם, במיוחד במהלך 500 השנים האחרונות. אולם המחבר סוטה משאלה זאת ונותן לנו סקירה כללית של כלל ההיסטוריה של המין האנושי ב15,000 שנה האחרונות.

דיימונד נותן לנו כמה רמות של תשובות והסברים לתהליכים של ההיסטוריה האנושית. תשובה אחת היא מזל טהור. מבין כל המינים הגדולים שאפשר לביית, 11 מתוך ה-13 מצויים באירואסיה. (סוסים, פרות וכבשים באירואסיה לעומת לאמות ואלפקות באמריקה). כמו כן סוגי הזרעים שמהם ניתן לקבל את מירב הפחממות והחלבונים כמו חיטה שעורה ואורז נמצאים באיראסיה במצב כמעט תרבותי באופן טבעי. זאת בניגוד לאמריקה בה התירס היה צריך לעבור כמה שינוים גנטיים חריפים כדי לתת כמות פחממות מספקת להקמת חברה. אוסטרליה סבלה אפילו יותר בלי שום זרע מתאים.

נוסף על כך אירואסיה הינה היבשת הגדולה ביותר שכיוונה הוא מזרח-מערב. מה המשמעות של עובדה זו? תנאי אקלים נוטים להיות דומים לאורכם של קווי רוחב. עובדה זו מאפשרת למינים של צמחים ושל בעלי חיים להתפשט מזרחה ומערבה, או להיות מועברים בהצלחה על ידי האדם. התוצאה היא שבאירואסיה התפשטו הצמחים בעלי התזונה הגבוהה באופן הרבה יותר מהיר מאשר באמריקה או באפריקה הנמתחות לאורך קווי אורך ארוכים, וכך גם הבהמות הגדולות הניתנות לביות. דיימונד מודד את הזמן שלקח לתירס לעבור ממקסיקו לארצות הברית לעומת הזמן שלקח לחיטה לנדוד מיפן ועד פורטוגל. כלומר ניתן יתרון נוסף לחברות הגדולות של אירואסיה להתפתח לעומת שאר החברות.

כתוצאה מכך נוצרה האפשרות לאגירת עודפי מזון, והאדם התפנה ליצירת ציויליזציות רבות עוצמה ולפיתוחים טכנולוגיים. בין היתר, הפקת מתכות איכותיות (פלדה) וייצור כלי נשק משוכללים (רובים). נזכור שג'ארד דיימונד לא רואה בחברות מסוימות עליונות תבונית טבעית על חברות אחרות. כך לדוגמה הוא מציין שהפלדה פותחה באפריקה אלפיים שנה לפני שפותחה באירופה. בטווח הארוך זה לא עזר להם. הדבר שחשוב היה גודל החברה ויכולת התמיכה הטכנולוגית שלה.

תוצאה נוספת של ביות בעלי חיים, הייתה מגיפות חוזרות ונישנות שמקורן בבעלי החיים המבויתים, והן המיתו את מרבית האנשים. אלה ששרדו היו חסינים לחיידקים של אותן מחלות. כאשר פגשה הציביליזציה האירופית בציביליזציות האחרות (במיוחד אמריקה, אבל גם אפריקה ואוקיאניה), היא הכריעה אותן בכוח הטכנולוגיה (פלדה ורובים), ובאמצעות חיידקי המחלות שגרמו להרג רב באוכלוסייה המקומית הבלתי מחוסנת.

ג'ארד דיימונד מטפל גם בהווצרות המדינה מתוך החברה של הפרהיסטוריה ונותן הסבר משכנע להווצרות המדינה והבירוקרטיה. המדינה והבירוקרטיה תמכו בבניית צבאות וספינות שהשתלטו על תחומים חדשים.

דיימונד בחלק שלישי של הספר מביא סקירה על ההשתלטות של אומות שונות על שטחים בעולם. כך הוא מספר על עליית הבנטו בכל אפריקה בעקבות הטכנולגיה המשופרת של פלדה, על התפשטות האומה האסטרונזית מטייואן לפיליפינים, אינדונזיה וכלל האוקיינוס השקט בעקבות התפתחות טכנולוגית בספינות ועל ההתפשטות של סין דרומה. טענה זו מצטרפת לטענה הקודמת שלו מהספר השימפנזה השלישית על ההודים אירופאים שהתפשטו בזכות הסוס לכל המרחב האירואסייני. בכל הטענות האלה מצויה הטענה הבסיסית כי הדבר שקידם את בני האדם היה המקרה בלבד. התפתחויות טכנלוגיות מקריות או מיקום בקרבת סוסים סייעו לעמים מסוימים להתפשט לעומת אחרים.

הסקירה של דיימונד בחלק הזה של הספר היא נרחבת. היא עוסקת גם באבוריג'ינים ובאינדיאנים. באומות השמיות ובקהויסים. אין קבוצה שהוא מזניח. חלק זה מקנה בפעם הראשונה סקירה על התהליכים העמוקים של ההיסטוריה האנושית. במקום לעסוק בדמויות ובגיבורים הוא עוסק בתהליכי עומק של חברות שגירשו חברות אחרות כברבריות וטבחו בהן, בהתפתחויות הטכנולוגיות שאפשרו את המהלך הזה ואת ההסבר למראה העכשווי של העולם.

כך למשל הוא מוסיף ומסביר מדוע היו אלה האירופאים ולא הסינים שהשתלטו על העולם? ההסבר שנותן דיימונד קשור לגאוגרפיה השונה של סין ושל אירופה. לדעתו הגאוגרפיה ההררית של אירופה מנעה מצב של שלטון אחד מרכזי באירופה (בניגוד לסין השטוחה שבה התאפשר שלטון אחד מרכזי). ריבוי המדינות לדעתו יצר תחרותיות שהביאה לכך שהמדינות השונות שלחו אוניות לתור את העולם, וכך היו האירופים הראשונים להגיע ליבשות רחוקות.

[עריכה] ביקורת על הספר

רוב הספר מוקדש לפרהיסטוריה ללא מענה על שאלות מההיסטוריה המודרנית, כגון העדר ההסבר לשאלה מדוע עמים ששכנו זה בקרבתו של זה שלטו אחד על השני? לדוגמה, מדוע האימפריה הרומית השתלטה על גאליה ולא להפך. מדוע נפוליון כבש את פרוסיה ולא להפך. המחבר לא מנסה לענות על שאלות אלו שכן הן חורגות מתחום הדטרמיניזם הגיאוגרפי שבו הוא עוסק.