ראיית עומק
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ראיית עומק - יכולתו של מנגנון עיבוד הראייה במוח להפוך את התמונה הדו-ממדית המתקבלת על הרשתית לתמונה תלת-ממדית. מיומנות זו של המוח מאפשרת לו גם למצוא את ממד העומק בתצלומים ובאיורים.
[עריכה] ראיית עומק בשתי העיניים
שים את האצבע המורה במרחק של שני סנטימטרים מהעיניים, ועצום עין ימין, ואחר כך עצום עין שמאל. יתברר לך שהתמונה המתקבלת אינה זהה. כל עין נותנת לאצבע מיקום מעט שונה.
כאשר שתי העיניים פקוחות, המוח מפשר בין שתי התמונות המתקבלות מהן, ומההבדל הוא מסיק מסקנות לגבי המרחק מהעין שבו מצוי העצם הנצפה.
ניתן להטעות את מנגנון חישוב המרחק במוח על ידי שידור תמונה שונה במעט לכל אחת מהעיניים. בטכניקה זו משתמשים בסרטים תלת-ממדיים וב"ספרי קסם".
המנגנון הדו-עיני לראיית עומק מאבד מיעילותו כאשר מרחק העצם הנצפה הוא מעל 3 מטרים.
ילדים שלומדים לזחול (בגיל 6 חודשים לערך) יודעים שלא לעבור משטח זכוכית, שמתחתיו נצפית "תהום". דבר זה מעיד שכבר בגיל מוקדם מאוד קיימת תפיסת עומק מפותחת. מעריכים שראיות העמוק למיניהן אינן מולדות, אך מתפתחות כבר אחרי חמישה חודשים מהלידה.
[עריכה] ראיית עומק בעין אחת
גם אם עוצמים עין, אין מאבדים את היכולת לראיית עומק. ההסבר לכך נעוץ במגוון הרחב של רמזים שבהם המוח נעזר. ביניהם:
- גודל - כאשר מצפים ששני עצמים יהיו זהים בגודלם, אך אחד מהם קטן יותר, מניחים שהוא רחוק יותר.
- הסתרה - עצם, המוסתר על-ידי עצם אחר, רחוק יותר.
- גובה ביחס לאופק - ככל שעצם גבוה יותר הוא נראה קרוב יותר.
- התלכדות קווים - קווים מקבילים מתקרבים זה לזה ככל שהם רחוקים יותר. (לדוגמה - נדמה שקווי מסילת רכבת מתחברים בקצה שלה, למרות שאין זה כך).
- הצללה - המוח מסיק מראיית צל על קיומו של ממד עומק.
- תנועה - הנוסע ברכבת רואה את העצים שבצד הדרך כאילו הם נוסעים בכיוון ההפוך במהירות רבה, עצמים רחוקים יותר נסוגים במהירות פחותה.
[עריכה] דוגמאות לאשליית עומק
הוספת צורת Y למשושה משוכלל יוצרת ריבוע תלת ממדי 
מחיקת הקווים הסוגרים את הצורות הגאומטריות יוצרת אשליית עומק. 
