קריית שמונה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| קריית שמונה | |
|---|---|
 |
|
| שם באנגלית | Qiryat Shemona |
| מחוז | הצפון |
| תאריך יסוד | 1950 |
| אוכלוסייה | 21,900 |
| שטח שיפוט | 9,960 ד' |
| דירוג חברתי-כלכלי | בינוני (5 מתוך 10) |
| אוכלוסיה לפי גילאים | |
| גילאי 0 - 4 | 8.4% |
| גילאי 5 - 9 | 8.2% |
| גילאי 10 - 14 | 8.3% |
| גילאי 15 - 19 | 8.6% |
| גילאי 20 - 29 | 19.8% |
| גילאי 30 - 44 | 19.3% |
| גילאי 45 - 59 | 15.3% |
| גילאי 60 - 64 | 3.5% |
| 65 ומעלה | 8.5% |
| חינוך | |
| סה"כ בתי ספר | 12 |
| – יסודיים | 9 |
| – על-יסודיים | 6 |
| תלמידים | 4710 |
| – יסודיים | 2355 |
| – על-יסודיים | 1984 |
| מספר כיתות | 183 |
| ממוצע תלמידים לכיתה | 23.7 |
| לפי נתוני הלמ"ס לסוף שנת 2001 | |
קריית שמונה היא העיר הצפונית ביותר במדינת ישראל, הממוקמת במחוז הצפון בישראל. שטח השיפוט שלה הוא 9,960 דונם. היא הוכרזה כעיר בשנת 1974. לפי נתוני הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) נכון ל ספטמבר 2003 יש בקריית שמונה 21,900 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 1.8 אחוזים. קריית שמונה היא עיר מעורבת. 97.9 אחוז מתושביה הם יהודים. היחס בין נשים לגברים הוא 991 נשים לכל 1,000 גברים.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
בשנת 1950 הוקמה בקריית שמונה מעברה על אדמות הכפר הערבי "חלסה", שתושביו נמלטו במלחמת העצמאות. בתחילה נקראה "קריית יוסף" על שמו של יוסף טרומפלדור אשר נהרג בקרב על תל חי במאורעות תר"פ.
קרית שמונה נוסדה על ידי יהודי מרוקו בשנת 1949. בימים הראשונים המייסדים התגוררו זמנית במעברה, עד לתחילת בניית מבנה הקבע.
שמה של העיר שונה מאוחר יותר ל"קריית שמונה" על שם יוסף טרומפלדור ושבעת חבריו שנפלו בקרב על תל חי.
בשנת 1953 הוכרה כמועצה מקומית.
בשנת 1951 מנתה קריית שמונה 5,000 תושבים וב-1963 15,000. העיר נבנתה ללא תוכנית אב, אלא שכונה אחר שכונה בהתאם לגלי העלייה. כעיר הגדולה באצבע הגליל ומיקומה לצד כביש 90 משמשת קריית שמונה כיום כמרכז אזורי ליישובי הסביבה במספר תחומים: שירותי בריאות מתמחים, תעשייה, שירותים עסקיים ומסחר.
בשל מיקומה בקרבת הגבול בין ישראל ללבנון סבלה העיר מפיגועי מחבלים ומירי קטיושות, לאורך שנים רבות. בגלל סיבות אלו נערכה מלחמת לבנון, וכן המבצעים "דין וחשבון" ו"ענבי זעם".
מאז יציאת צה"ל מלבנון בשנת 2000 שרר שקט יחסי בעיר עד לתחילת מלחמת לבנון השניה.
[עריכה] נתונים סטטיסטיים
לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2001, העיר מדורגת בדרוג חברתי-כלכלי בינוני (5 מתוך 10). אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת 2000 היה 49.3 אחוז. השכר הממוצע של השכירים בשנת 2000 היה 4,306 ש"ח (ממוצע ארצי: 6,835 ש"ח).
[עריכה] ערים תאומות
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
 |
||
| ערים | בית שאן · טבריה · טמרה · כרמיאל · מגדל העמק · מעלות-תרשיחא · נהריה · נצרת · נצרת עילית · סח'נין · עכו · עפולה · צפת · קריית שמונה · שגור · שפרעם |
 |
| מועצות מקומיות | אבו סנאן · אכסאל · אעבלין · בועיינה-נוג'ידאת · בוקעאתא · ביר אל-מכסור · בית ג'ן · בסמת טבעון · ג'דיידה-מכר · ג'ולס · ג'ש (גוש חלב) · דבורייה · דייר חנא · זרזיר · חורפיש · חצור הגלילית · טובא-זנגרייה · טורעאן · יאנוח ג'ת · יבנאל · יסוד המעלה · יפיע · יקנעם עילית · ירכא · כאבול · כאוכב אבו אל-היג'א · כסרא-סמיע · כעביה-טבאש-חג'אג'רה · כפר ורדים · כפר יאסיף · כפר כמא · כפר כנא · כפר מנדא · כפר תבור · מג'דל שמס · מגדל · מזרעה · מטולה · מסעדה · מע'אר · מעיליא · משהד · נחף · סאג'ור · ע'ג'ר · עיילבון · עילוט · עין מאהל · עין קנייא · עראבה · פסוטה · פקיעין · קצרין · ראמה · ראש פינה · ריינה · רמת ישי · שבלי - אום אל-גנם · שלומי · שעב | |
| מועצות אזוריות | אל-בטוף · בוסתן אל-מרג' · בקעת בית שאן · גולן · הגלבוע · הגליל העליון · הגליל התחתון · מבואות החרמון · מגידו · מטה אשר · מעלה יוסף · מרום הגליל · משגב · עמק הירדן · עמק יזרעאל | |
