קנדלה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קנדלה (נר בלטינית) - יחידת מידה למדידת עוצמה אורית, כלומר, שטף אורי לזווית מרחבית. מסומלת באותיות cd. אחת משבע היחידות הבסיסיות של ה־SI.
הקנדלה כיחידה פיזיקלית עברה מספר שלבים עד להגדרתה הנוכחית בתחילה היא יוחסה לעוצמת בעירה של להבה לאחר מכן מקור האור שאליו התייחסו היה הזהר הנפלט מפלטינה חמה בטמפרטורת ההתמצקות אך כיום יש יחוס ליחידה המקובלת למדידת אנרגיה מוקרנת – הוואט. ההגדרה המדויקת היא:
" 1 קנדלה היא עוצמת האור בכיוון נתון ממקור המפיק קרינה מונו כרומטית בתדר 540 טרה הרץ בעוצמה של 1/683 וואט לסטרדיאן "
התדר 540 טרה הרץ (צבע ירוק) הינו תדר הרגישות המקסימלית של העין האנושית. המקדם 1/683 נועד על מנת ליצור זהות עם ההגדרה הקודמת של הקנדלה שהייתה כמות הקרינה מהחלק ה־16 של סנטימטר מרובע של פלטינה מותכת.
[עריכה] ראו גם
שבע היחידות הבסיסיות של ה-SI |
יחידות משניות הנגזרות מה-SI |
הרץ | ניוטון | ג'ול | ואט | פסקל | לומן | לוקס | קולון | וולט | אוהם | פאראד | ובר | טסלה | הנרי | סימנס | בקרל | גריי |