צ
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| צ (ץ) | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|
  |
||||||
| אלפבית עברי | ||||||
| א | ב | ג | ד | ה | ו | |
| ז | ח | ט | י | כ | ל | |
| מ | נ | ס | ע | פ | צ | |
| ק | ר | ש | ת | |||
| אותיות סופיות | ||||||
| ך | ם | ן | ף | ץ | ||
צ היא האות ה-18 באלפבית העברי. האות קרויה צד"י, ונפוץ גם השימוש בצדי"ק בגלל האות העוקבת ק.
ההיגוי הנפוץ נובע כנראה מגרמנית שם האות z נהגית לפעמים כ-ʦ. צ עם גרש (צ') נהגית כ-ʧ (כמו צ'כיה). העיצור צ הוא במקורו עיצור נחצי, כלומר ס שבוטאה עם דחיקה קלה בלוע, וכך הוא מבוצע עד היום בפי כמה מהעדות.
בהתאם לחלוקתן של אותיות האלפבית העברי לחמשת מוצאי הפה, צ נמנית עם חמש האותיות השיניות: זסשרצ. מבחינה פונולוגית היא מצייגת שילוב של העיצורים ט+ס. במקור היא ייצגה עיצור חוכך מכתשי נחצי. צ' עם גרש מסמנת את שילוב העיצורים ט+ש.
צ היא אחת מחמש אותיות מנצפך, שצורתן משתנה בסוף מילה. כאשר היא בסוף המילה, צורתה משתנה ל"ץ" (כמו במילה "עץ").
בגימטריה ערכה של צ הוא 90. ערכה של ץ הוא 900, אך השימוש בו אינו מקובל, והערך 900 מיוצג על-ידי הצירוף תת"ק.
צ' הוא הקיצור של צפון.
[עריכה] יצוג האות צ
האות צ בשתי צורותיה (הרגילה והסופית) מוצגת בגופנים הבאים (מימין לשמאל): פרנק-ריהל, אריאל, דוד, רש"י, סת"ם, כתב יד, חיים.
בקוד ASCII מיוצגת האות צ בערך F6, ובקוד Unicode היא מיוצגת בערך 05E6.
בקוד ASCII מיוצגת האות ץ בערך F5, ובקוד Unicode היא מיוצגת בערך 05E5.
בקוד מורס מיוצגת האות צ באמצעות הרצף (משמאל לימין): .-- (קו קו נקודה).
הוא ייצוגה של צ בכתב ברייל.
באלפבית צלילי מיוצגת האות צ באמצעות המילה "צפור".
