צנריה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
צנריה (בגאורגית: წანარეთი, מילולית: צַנַרֶתי) הייתה מחוז היסטורי בקווקז מימי הביניים, ובעיקר בפינה הצפון-מערבית של מחוז מצחתה מתיאנתי שבגאורגיה.
במובן הצר של המילה צנריה, בתולדות גאורגיה של ימי הביניים, מתייחס למעשה לאזור מסביב למעבר דריאל, המאוכלס על ידי הצנרים. השבט העויין הזה, היה ידוע כ"סנרים" (Sanars) אצל ההיסטוריון תלמי. על פי ההיסטוריון הערבי, אל-מסעודי, הצנרים, למרות הנוצרים, טענו כי מוצאם מ"ניזר איבן מעד איבן מורד", ולאחר מכן מהענף המשפחתי של בני עקיל. למרות שטענה זו נדחתה באופן מוחלט על ידי חוקרים מודרניים, עדיין מוצאם של הצנרים לא ודאי. השבט לעיתים טען להיותו נצר לסרמטיאנים (Sarmatians). ובכל זאת, ולדימיר מינורסקי, פרסולוג (חוקר אירן) יהודי רוסי, האמין כי הם היו דוברי נאח (בטסב, צ'צ'נית, אינגושית, ג'והורי). ללא קשר למוצאם, נראה כי הצנרים אימצו, במהלך השנים, הרבה סמממנים של התרבות הגאורגית, כולל שפה ודת וכתוצאה מכך התמזגו באופן מוחלט לגאורגים, לקבוצה האתנוגרפית ה"מוחבים", שהתגוררו באזור היסטורי-גאוגרפי, בצפון מזרח גאורגיה, שנקרא חֶבי (ხევი), אשר היו ידועים עד לאחרונה כצאנים או צוֹנים, בשכנות לאוסטים.
הצנרים השיגו חשיבות בתקופה שבה הערבים שלטו ברוב הקווקז. הם אירגנו מרד רב עוצמה כנגד הפולשים בשנות השבעים של המאה ה-8, ולפי ההיסטוריון והגאוגרף הערבי, יעקובי, ביקשו עזרה מהביזנטים, הכוזרים ומהסקעליבה (سقالبة) . השבט המורד הפך במהרה לכוח דומיננטי במחוז ההיסטורי כארתלי, ושיחק תפקיד מכריע בשנת 787, במבנה של נסיכות קאחתי, עם השם המסקרן, "צ'וֹרֶפּיסקוֹפּוּס". לכל שימוש פרקטי, המקורות הערביים בני זממנו השתמשו במילה "סנריה" (Sanãryia) כדי לציין את הנסיכות. מכל מקום, נראה כי הצנרים נחלשו באופן משמעותי בתחילת המאה ה-9, מאפשרים לשבט היריב, הגרדבנים, להשליט את השליט "וַצ'ה" כצ'ורבישוף של קאחתי, בשנות ה-30 של המאה ה-9. בסוף המאה ה-10, צנריה נפלה תחת כיבוש ממלכת הרתי, אשר מלכו, יוהן סֶנֶכֶּרים (იოანე სენექერიმი), אשר מלך בשנים 951-959 אימץ את הכינוי "מלך הצנרים".
