צלילי המוזיקה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
"צלילי המוסיקה" הוא שמם של מחזמר וסרט מצליחים, המבוססים על ספרה האוטוביוגרפי של מריה פון-טראפ, "The Von Trapp Family Singers". הסרט, אחת מהיצירות הידועות ביותר של הצמד ריצ'רד רוג'רס ואוסקר המרשטיין, הפך לאחת ההצלחות הגדולות ביותר בקולנוע, ואחד הסרטים האהובים ביותר בכל הזמנים.
תוכן עניינים |
[עריכה] העלילה
 |
פרטי עלילה ("ספוילרים") מופיעים בהמשך. |
זלצבורג, אוסטריה. מריה היא אישה צעירה, תוססת ומוסיקלית, שעומדת להפוך לנזירה. לאחר ששוב התעכבה בהרים כדי לצפות בשקיעה, אם המנזר מחליטה לשלוח אותה להיות אומנת לשבעת ילדיו של קפטן פון-טראפ. הקפטן גיאורג פון-טראפ, לשעבר קצין בחיל הים האוסטרי, הוא אלמן קפדן ואב לשבעה. מאז שאשתו נפטרה, הוא סירב להכניס שמחה ומוסיקה לבית, והבית התנהל כמו אחת מספינותיו של הקפטן. מריה מצליחה לחדור לליבותיהם של הילדים ומלמדת אותם לשיר. עד מהרה מריה חודרת גם-כן לליבו של הקפטן. הקפטן, שעומד להינשא לברונית שרדר, אלמנה עשירה ואשת חברה מוינה, מבטל את אירוסיו לברונית ומתחתן עם מריה.
בינתיים, מעמדם של הנאצים מתחזק באוסטריה כחלק מה"אנשלוס", והנאצים דורשים מקפטן פון-טראפ להצטרף לשורותיהם. פון-טראפ, שמזהה אצל הנאצים את רמיסת הערכים הפטריוטיים והמוסריים שהוא מאמין בהם, בורח יחד עם מריה וילדיו מיד לאחר הופעה בה הם שרים. רגע לפני שהגבול נסגר, מצליחה המשפחה לברוח, והיא צועדת ברגל בהרים לעבר שווייץ.
[עריכה] העלילה מול המציאות
מספר פרטים בספרה של מריה פון-טראפ שקרו במציאות - שונו במחזמר ובסרט. במקור, מריה נשלחה לטפל רק בילד אחד ולא בשבעת הילדים. היא הגיעה כמורה ולא כאומנת. שמות הילדים שונו (בין השאר כדי למנוע בלבול - שם בתו הבכורה של הקפטן היה גם כן מריה). על-פי טענת בתם, המשפחה נאלצה להתמודד עם קשיי הקיום לאחר המשבר הכלכלי באוסטריה ומקהלת המשפחה, שמריה דחפה להקימה, היוותה אמצעי פרנסה ולא רק תחביב כפי שמתואר בסרט. אביה, קפטן גיאורג פון טראמפ, לא התנהג לדבריה בקשיחות עם ילדיו אלא היה ביישן. בנוסף, המשפחה בסרט בורחת ברגל לשווייץ, כשבמציאות המשפחה ברחה ברכבת לאיטליה ולאחר מכן לארצות הברית [1].
[עריכה] מספר למחזמר
בשנת 1949, שנתיים אחרי שבעלה, קפטן פון-טראפ נפטר, פרסמה מריה את ספרה הראשון - "The story of the Trapp Family Singers". היא מכרה את הזכויות לספר לחברה גרמנית, שצילמה ב-1956 את הסרט "Die Trapp Familie". חברת "פאראמאונט" האמריקנית קנתה את הזכויות לגירסה אנגלית של התסריט. הבמאי שפאראמאונט שכרה הציע דווקא לעבד את סיפורה של משפחת פון-טראפ למחזמר ולא לסרט, בשילוב שירי עם אוסטריים. להפקה הצטרפו הצמד שהיה אחראי להפקות רבות ומוצלחות בברודווי - ריצ'רד רוג'רס (לחן) ואוסקר המרשטיין (מילים). הם כתבו שירים מקוריים למחזמר, במקום ההצעה לשירי העם האוסטריים. המחזמר "צלילי המוסיקה" עלה לראשונה בברודווי ב-16 בנובמבר 1959, בכיכובם של מרי מרטין ותיאודור ביקל. המחזמר היה ללהיט: הוא הופיע 1,443 פעמים, וזכה בשמונה פרסי טוני (פרסי התיאטרון האמריקני), כולל פרס המחזמר הטוב ביותר.
[עריכה] ממחזמר לסרט
ביוני 1960 רכשה חברת "20th Century Fox" את הזכויות לגירסה הקולנועית של "צלילי המוסיקה". בדצמבר 1962 החלה העבודה על הסרט. התסריטאי היה ארנס לימן ("המלך ואני"), והבמאי היה רוברט ווייז. לתפקיד של מריה לוהקה שחקנית צעירה בשם ג'ולי אנדרוז, שהופיעה מעל בימות ברודווי ב"גבירתי הנאווה" ו"קמלוט", וזה עתה סיימה את צילומי הסרט "מרי פופינס". לתפקיד של קפטן פון-טראפ לוהק השחקן השייקספירי כריסטופר פלאמר. התסריט הסופי היה שונה מעט מהטקסט של המחזמר: דמויות המשנה, כגון הברונית (אלינור פארקר) והחבר-אמרגן מקס דטוויילר (ריצ'רד היידן), קיבלו תפקיד קטן יותר, וכן שלושה שירים מהמחזמר הורדו. במקומם, כתב והלחין ריצ'רד רוג'רס לבדו (אוסקר המרשטיין נפטר ב-1960) שני שירים נוספים. אחרי שנתיים של הכנות, הצילומים החלו, חלקם בזלצבורג, אוסטריה, וחלקם באולפנים בלוס אנג'לס. ב-2 במרץ 1965 יצא הסרט לאקרנים. הסרט היה מועמד לעשרה פרסי אוסקר, וזכה בחמישה, כולל פרס הבמאי הטוב ביותר ופרס הסרט הטוב ביותר. הסרט הפך לאחת מההצלחות הקופתיות הגדולות ביותר, והיה לאחד מהסרטים האהובים ביותר בכל הזמנים, הרבה בזכות השירים של הצמד רוג'רס והמרשטיין.
[עריכה] המחזמר בישראל
המחזמר עלה מספר פעמים בישראל. בסוף שנות התשעים עלה המחזמר בכיכובם של ששי קשת וחני נחמיאס. בשנת 2005 עלתה הפקה חדשה של המחזמר, בבימויו של משה קפטן. בתפקיד מריה הופיעה רמה מסינגר, בתפקיד הקפטן הופיעו דודו פישר וששי קשת. עוד הופיעו: אילנה אביטל, גברי בנאי, מיכל ברנד, מיכאל עינב ורותי נבון.
[עריכה] השירים
- צלילי המוסיקה ("The Sound of Music")
- איך זה פותרים צרה כמו מריה ("How Do You Solve a Problem Like Maria)
- יש לי ביטחון ("I Have Confidence in Me") (בסרט בלבד)
- בת שש-עשרה, עוד מעט שבע-עשרה ("Sixteen Going on Seventeen")
- הדברים שאותי משמחים ("My Favorite Things")
- דו-רה-מי ("Do-Re-Mi")
- הרועה הבודד
- אדלווייס ("Edelweiss")
- שלום, שלום ("So Long, Farewell")
- כל הר וגבע ("Climb Every Mountain")
- משהו טוב ("Something Good") (בסרט בלבד)
(השמות הנוספים לחלק מן השירים מופיעים בגרסה של סוף שנות התשעים, עם חני נחמיאס וששי קשת)
[עריכה] קישורים חיצוניים
- "צלילי המוזיקה", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (אנגלית)
- צלילי השקט ראיון עם רוזמרין פון טראפ על חיי משפחתה ותיאורם בסרט - באתר "הארץ".
