צביה לובטקין
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
צביה לובטקין (1914 - 1978). ממנהיגות הארגון היהודי הלוחם (אי"ל), אשר לחמה כנגד הנאצים במהלך מרד גטו ורשה. אשתו של יצחק צוקרמן, ממנהיגי אי"ל. השתתפה באופן פעיל במרד ושהתה בסיומו בבונקר בגטו ורשה, ממנו הצליחה להימלט עם לוחמים נוספים ולאחר מכן נחלצה עם שרידי המורדים דרך תעלת ביוב מחוץ לגטו. הייתה פעילה עם ניצולי המחתרת במרד ורשה הפולני, כנגד הכיבוש הנאצי. הייתה פעילה בתנועת "הבריחה" להגירת יהודים ממזרח למערב אירופה ומשם - לארץ ישראל.
בשנת 1946 עלתה ארצה עם בעלה והייתה פעילה בשימור מורשת הגבורה של הארגון. העידה בפורומים שונים על המחתרת והמרד, כולל במשפט אייכמן. עדותה בועידת הקיבוץ המאוחד ביגור, ב-8 ביוני 1946 כונס בספר "אחרונים על החומה" שהיה בין העדויות הכתובות הראשונות בארץ על השואה והמרד. הייתה ממקימי קיבוץ לוחמי הגיטאות ובית לוחמי הגטאות בקיבוץ. היישוב מעלה צביה קרוי על שמה.
[עריכה] לקריאה נוספת
- צביה לובטקין, אחרונים על החומה, דברים בועידת הקיבוץ המאוחד ביגור, 8 ביוני 1946. הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1947.
- צביה לובטקין, בימי כליון ומרד, הוצאת בית לוחמי הגטאות, 1979.
- דבורה עומר, דמעות של אש. ביוגרפיה לנוער.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- עדות צביה לובטקין במשפט אייכמן - באתר סנונית
- צביה לובטקין באתר "עונג שבת"
ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.
