פתאום שונה פתאום אחרת
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פתאום שונה, פתאום אחרת - סיפורה האוטוביוגרפי של נערה יהודייה ביוגוסלביה הכבושה (Suddely Differnt - The story of jewish gil in occupied yugoslavia), הוא אחד מששת ספריה של הסופרת היהודייה, ג'ני לבל, שחוותה את השואה מאז מלאו לה 13 ועד לשחרור, כשהייתה בת 18. הספר יצא בשנת 1999 בהוצאת יד ושם והוא מוקדש לאמה של ג'ני.
[עריכה] תוכן הסיפור
 |
פרטי עלילה ("ספוילרים") מופיעים בהמשך. |
ג'ני לבל חיה בבלגראד שביוגוסלביה עם משפחתה: אחיה אלכסנדר (המכונה מושיקו) אמה, יהודית, ואביה, לוני. הסיפור מתחיל ביום הולדתה ה- 13 של ג'ני, בקיץ האחרון המאושר של חייה, כשהיא נוסעת עם משפחתה לביתם השני בכפר, במקום העבודה של אביה.
לאחר חופשה זו נתקלת ג'ני לראשונה במונח נומרוס קלאוזוס, הגבלת מספר התלמידים היהודים במוסדות השכלה. היא ואחיה אינם נפגעים מן המכסה החדשה, הודות לעברו המפואר של אביה. גם בבית הספר משתנים דברים. תלמידה בוגרת, קומוניסטית, מתקרבת אל ג'ני ומושכת אותה אל תנועת הנוער הקומוניסטי. תשומת הלב מחמיאה לג'ני, שאיננה מבינה לאשורן את ההתרחשויות הפוליטיות.
אביה של ג'ני מגויס לצבא ובהמשך נופל בשבי. אמה מנהלת יומן לשמר את הקורות אותם למענו, לשכישוב, כדי להימנע מחשיפת מכתביה לעיני הצנזור. אחיה של ג'ני מצטרף לשומר הצעיר ומאמץ רעיונות ציוניים במוצהר. הוא מבקש לעלות ארצה, אך אמו עוצרת בעדו - צעד שעליו תתחרט מאוחר יותר.
ב-6 באפריל 1941 מתחילות ההפצצות על יוגוסלביה והמשפחה מנסה להימלט מבלגראד אל ביתם שבכפר, אך בהתקרבם לשם הם מבינים, שגם הכפר הופצץ ואין להם מה לחפש שם, כך שהם חוזרים לבירה ונאבקים שם בקשיי המלחמה ובאימי הכיבוש הנאצי. האם והאח מגויסים לעבודות כפייה, הבית מתמלא קרובי משפחה ופליטים אחרים וג'ני עסוקה בנסיונות למצוא די מזון לכולם, בשעות ובחנויות המעטות המותרות בקניה ליהודים.
דמויות שונות מתגלות באור שונה מן הצפוי - יהודים בוגדנים ומלשינים, גרמנים, השומרים אמונים לידידים יהודים, סוכנים כפולים, המעמידי פני פליטים מן הגרמנים ומוסרים את מי שנותן בהם אמון לאדוניהם האמיתיים ועוד. גם רוב חברותיה מפנות עורף לג'ני, כשהיא מופיעה עם הטלאי הצהוב.
כניסת ברית המועצות למלחמה לאחר פלישת הגרמנים מפיחה תקווה חדשה ביהודי יוגוסלביה, אך בינתיים חייהם נעשים קשים יותר ויותר. ג'ני ואמה מחפשות דרך להבריח את אחיה, לפני שייפול בידי הנאצים. חברתה הקומוניסטית הצטרפה לפרטיזנים, אך דוחה את בקשת ג'ני לעזרה. לבסוף מצליחה האם לגייס די כסף במכירת חפצים יקרים ללבה והבן ניצל, אך אז מגיע צו גירוש לג'ני ולאמה. ג'ני מסרבת לקבל את הדין, אורזת כמה חפצים ומסתלקת יום לפני המועד, ללא הטלאי הצהוב, לנסות את מזלה לבדה.
היא מגיעה לעיר הולדתה ומוצאת מקלט אצל ידידת משפחה, שהיא מציגה כדודתה. זו דורשת ממנה לשנות את שמה וזהותה, ולבסוף גם גוזזת את צמותיה כדי לשנות ככל האפשר את חזותה, לאחר שנער, שהכירה בילדותה והתגייס בינתיים לנוער הנאצי מזהה אותה, אך נמנע מלהסגירה. היא מסייעת בעבודת המחתרת וזמן מה מצליחה בתוכניותיה, אך אז מסגיר אותן פרטיזן בוגד. ג'ני מגורשת, מנסה להימלט ונתפסת, נשלחת לעבודת כפייה, מושלכת לכלא של הגסטפו וניצלת ממוות פעם אחר פעם, לעתים במקרה ולעתים מתוך שיקול דעת נכון. בסופו של דבר מגיע הצבא האדום ומשחרר את אסירי הנאצים, אך הסכנות עוד לא תמו, משום שגם המשחררים הסובייטים אינם נותנים למשוחררים את יחס הכבוד וההתחשבות, שג'ני מצפה לו מצדם.
כחודש אחרי השחרור מגיעה ג'ני עם חברתה ליוגוסלביה ולבלגראד, המשוחררת זה שבעה חודשים, שם היא נתקלת בפער שבין אלה, שהספיקו לחזור לשגרת החיים לאחרים, כמוהן, השבות זה עתה מן הגיהינום, לבושות בלואי סחבות, מלוכלכות ומכונמות. ג'ני יודעת, שאמה ובני משפחה אחרים כבר אינם בחיים, אך היא פוגשת ידידים, שחשבה כי גם הם נספו. היא מנסה להשיב לה את ביתה, שהועבר לרשות גרמנים, ונתקלת בעוינות, אדישות ודחייה. רק חברה נאמנה אחת נותרה לה, המאושרת לראותה בחיים ומסייעת לה כמיטב יכולתה, ובהמשך היא מקבלת דרישת שלום מאחיה, ששרד והצטרף לפרטיזנים, ונוסעת לסלובניה להיפגש עמו. גם אביה של ג'ני חוזר מן השבי, אך אינו זוכה לפגוש ארת אשתו, שנספתה או לקבל את יומנה, שנעלם בהפצצות, לפי דברי השכנה שקיבלה אותו לשמירה.
עם סיום הספר, ג'ני בת 18 ומנסה לחדש את חייה הקודמים, בלימודים ובבניית קריירה. עוד נסיונות קשים צפויים לה בחייה, אך מקומם של אלה אינו בספר זה.
