פרנץ בקנבאואר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

**פרנץ בקנבאואר**
מידע אישי

תאריך לידה	11 בספטמבר 1945
גובה	{{{גובה}}}
כינוי	הקייזר
תפקיד	בלם
מועדונים מקצועיים
1965-1977 1977-1980, 1983 1980-1982	באיירן מינכן ניו יורק קוסמוס המבורג
נבחרת לאומית**
1965-1977	מערב גרמניה	103 (14)
** המידע על מספר ההופעות (השערים) בנבחרת נכון לתאריך פרישתו

פרנץ בקנבאוור (נולד ב-11 בספטמבר 1945) כדורגלן ומאמן כדורגל גרמני מפורסם שכונה ה"קייזר".

הוא נולד וגדל בשכונת העוני גייסינג במינכן. אביו עבד בדואר ופרנס את משפחתו בדוחק רב, ופרנץ ואחיו לא יכלו להרוס את נעליהם במשחק כדורגל. אבל פרנץ לא נתן למגבלה הזאת להפריע לו: הוא שיחק ברגליים יחפות. גייסינג הייתה שכונה "כחולה", של אוהדי מינכן 1860 (מועדון כדורגל גרמני), וזו אכן הייתה הקבוצה שפרנץ רצה לשחק בשורותיה. בגיל 13 החל להתאמן שם, אך באחד מהאימונים ספג סטירה משפילה מאוד משחקני קבוצת הנוער והחליט לעבור לבאיירן מינכן, הקבוצה האדומה של העיר.

בגיל 18 התאמן בקנבאואר לראשונה עם הקבוצה הבוגרת, וב-1965 ערך את הופעת הבכורה שלו במדי נבחרת גרמניה. שנה לאחר מכן, במונדיאל 1966, למד העולם כולו להעריך אותו ולגלות את התכונה החשובה ביותר שלו: "הקיסר" ידע להתעלות באירועים החשובים. אט אט נתפר עבורו תפקיד מיוחד במגרש, הליברו, בו היטיב לנצל את תכונותיו ההתקפיות וההגנתיות. כשקבוצתו איבדה את הכדור, בקנבאואר ירד לאחור ועזר להגנה. כשהכדור הוחזק על ידי חבריו לקבוצה, הוא הצטרף להתקפה וניצל את העובדה שאיש לא שמר עליו.

הוא הוליך את מערב גרמניה - שהציגה בהנהגתו כדורגל שוטף ויפה - לזכייה באליפות אירופה בכדורגל ב-1972, ובאליפות העולם ב-1974, ואת באיירן מינכן לזכייה ב-3 גביעי אירופה לאלופות (1974, 1975, 1976). ב-1977, בגיל 32, החליט לעבור ולשחק בניו יורק קוסמוס, ולתקופה קצרה בהמבורג, ובמשך שנים אחדות התרחק מאור הזרקורים. ב-1984, מבלי שעבר קורס מאמנים, התמנה למאמן נבחרת מערב גרמניה המידרדרת - הלחץ הציבורי בגרמניה לראות אותו חוזר לזירת הכדורגל לא הותיר לו ברירה. ב-1986 הוא הוליך את הנבחרת הלאומית לגמר המונדיאל, שם הפסידה, אבל ב-1990 זכתה הנבחרת בגביע ובקנבאואר הפך לאדם השני שזכה בגביע העולם הן כשחקן והן כמאמן. ואז פרש מהנבחרת, אחרי שלמעשה שינה את גורלה.

ב-1994 הוא התמנה למאמן באיירן מינכן באמצע העונה והביא אותה לאליפות, ושנה לאחר מכן התמנה לנשיא המועדון. מ-1998 הוא משמש גם כסגן נשיא ההתאחדות הגרמנית לכדורגל. הישגו הגדול ביותר כעסקן הוא הבאת אליפות העולם בכדורגל של 2006 לגרמניה. הוא עבר יותר ממיליון ק"מ בשנתיים במסעותיו על מנת לזכות בארוח הטורניר היוקרתי. בגרמניה רבים משוכנעים ש"האיש שלעולם לא מפסיד" יהיה הנשיא הבא של פיפ"א אם ירצה.

הקודם:
יוהן קרויף

כדורגלן השנה באירופה
1972

הבא:
יוהן קרויף

הקודם:
אולג בלוחין

כדורגלן השנה באירופה
1976

הבא:
אלן סימונסן

מקור: http://he.wikipedia.org../../../%D7%A4/%D7%A8/%D7%A0/%D7%A4%D7%A8%D7%A0%D7%A5_%D7%91%D7%A7%D7%A0%D7%91%D7%90%D7%95%D7%90%D7%A8.html

קטגוריות: כדורגלנים גרמנים | כדורגלנים | מאמני כדורגל