פרנסיסקו טארגה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרנסיסקו טארגה Francisco Tárrega (21 בנובמבר 1852 - 15 בדצמבר 1909), גיטריסט קלאסי ומלחין ספרדי
פרנסיסקו טארגה נולד בספרד. הוא נפל למערכת השקיה כשהיה צעיר, אירוע אשר השאיר אותו כמעט עיוור. מעט אחרי התאונה משפחתו עברה להתגורר בעיר כסטלון שם רשמו אותו לשיעורי מוזיקה. שני מוריו הראשונים, אאוחני רואיס ומנואל גונסאלס, היו עיוורים. בשנת 1862 ג'וליאן ארקס, גיטריסט מצליח, שמע את הכישרון הצעיר ועודד אותו לנסוע לברצלונה, נקודת המוקד של המוסיקאים. למרות זאת אביו החזיר אותו לכסטלון בהקדם. הוא נכנס לקונסרבטוריום במדריד ב-1874, תחת חסותו של סוכן עשיר בשם אנטוניו קנסה. שם למד להלחין עם מורו אמיליו אריאטה. בסוף שנות השבעים של המאה ה-19, הוא נעשה למורה לגיטרה (בין תלמידיו אמיליו פוחול ומיגל לובט) והופיע בקונצרטים רבים. היה גיטריסט וירטואוז, היה מכונה "הסרסטה של הגיטרה". אחרי כל זאת חזר לברצלונה ושם נפטר ב-1909.
בנוסף ליצירותיו המקוריות לגיטרה, אשר כללו Recuerdos de la Alhambra, Capricho Árabe ו-Danza Mora, הוא גם עיבד לגיטרה יצירות אשר נכתבו לכלים אחרים, יצירות של בטהובן, שופן ומנדלסון. כמו חברו איסק אלבניס, רצה טארגה לשלב מוזיקה קלאסית ורומנטית יחד עם סגנון ספרדי.
טארגה נחשב לאבי הגיטרה הקלאסית במאה ה-20 על כך שהעלה את המודעות שגיטרה היא גם כלי קלאסי בנוסף לעממיותה. אנדרס סגוביה הגדול הרבה לנגן את יצירותיו של טארגה בקונצרטים באירופה והשתמש בטכניקות המיוחדות לו.