פסיפס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

ערך זה עוסק בפסיפס באמנות. לערך העוסק בפסיפס בגנטיקה, ראו פסיפס (גנטיקה).

גלגל המזלות מתוך פסיפס מבית הכנסת העתיק בקיבוץ בית אלפא

אחד הפסיפסים המקודשים לעולם הנוצרי, שנמצא בישראל: תיאור נס הלחם והדגים, בכנסייה בעין שבע.

פסיפס במקדש הישאם, יריחו

פסיפס היא תמונה המורכבת מאבנים שונות וססגוניות ליצירת תבנית גראפית. האבנים משובצות בתוך מלט או חומר אחר המחבר ביניהן. אופי השימוש בפסיפסים הינו מגוון. לעיתים הפסיפס הוא ללא דוגמה ולעיתים משולבים בו דגמים ודמויות. בעת העתיקה שימש הפסיפס כחיפוי רצפה למבני ציבור, מבני דת, בתי מרחץ, בתי מגורים ועוד. איכותו של הפסיפס נמדדת בגודל האבנים המשובצות בו (ככל שהן יותר קטנות יכול האמן ליצור עיטור מורכב יותר), וכן ביכולתו של האמן ליצור נפחיות של הדמויות והעיטורים (על ידי תיאור אור-וצל) בעזרת אבני הפסיפס. הדגמים ברצפות הפסיפס היו לקוחים, כנראה, מתוך 'ספר דגמים' שהיה ברשות אמני הפסיפס, וחזרו במקומות שונים (דמיון בולט, למשל, נמצא בין הפסיפסים שנעשו בעבר בירדן לאלו של ארץ ישראל בתקופה הביזנטית).

פסיפסים מפורסמים ניתן לראות בכנסיית 'איה סופיה' באיסטנבול, בכנסית 'סאן ויטאלה' ברוונה שבאיטליה, במאוזולאום של 'גאלה פלאצידיה' באיטליה, בריצפה הידועה כמפת מידבא אשר בירדן ועוד. בישראל נתגלו מאות רצפות פסיפס מתקופות עתיקות, בבתי מרחץ רומיים וביזאנטיים, בתי כנסת, מסגדים וכנסיות, גתות תירוש, בתים פרטיים ומבני ציבור ועוד. בין הפסיפסים בישראל ניתן לציין את הפסיפסים בעיר הרומית-ביזנטית ציפורי, את הפסיפס שבבית הכנסת שבבית אלפא המציג את גלגל המזלות, ואת הפסיפס בבית הכנסת בעין גדי ועוד.

גם כיום קיים שימוש בפסיפס לצרכי אומנות. פסיפסים מודרניים מעניינים, לדוגמה, אותם ניתן למצוא בתל אביב הם - הפסיפס של נחום גוטמן בכיכר שברחוב ביאליק וכן פסיפס נוסף בקומת הקרקע של מגדל שלום. האמנית דינה שנהב יוצרת פסיפסים המציגים דימויים מן העיתונות היומית תוך שימוש בחומרים מתכלים כגון ספוגים צבועים. אמן ישראלי נוסף המשתמש בפסיפס לשם יצירת אמנות הוא האמן דויד וקשטיין.

בעידן המודרני, מומש רעיון הפסיפס, באמצעים טכנולוגיים, המאפשרים הפקת פסיפס תמונות - תמונה המורכבת מתמונות קטנות.