פנתאון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פַּנתֵּאוֹן (או פנתיאון), ביוונית - "כלל האלים". ((παν)פן- כל, (θεόs)תאון - אלים). במיתולוגיות העתיקות: השומרית, היוונית והמניכאית, תיארה המילה מקדש, אך בהמשך נוספו לה משמעויות נוספות. כיום, בהקשר המיתולוגי, המילה מציינת את כל האלים של דת או מיתולוגיה כזו או אחרת.
[עריכה] הקשרים שונים למושג "פנתאון"
כיום המילה "פנתאון" עברה לציין את אוסף האלים של אמונה כזאת או אחרת, וכן נוספו לה פירושים שלא מעולם המיתולוגיה. בפירוש המילולי ה"יבש", מילה זו מציינת את מקום קבורתם של גדולי האומה, המאוזוליאום, מעין מצבה ענקית. הדוגמה המוכרת ביותר של מקרה זה נמצאת בפריס - היא הכנסייה של ג'נבייבה הקדושה שעוצבה בשנת 1764 בסגנון קלאסי על ידי אדריכל צרפתי בשם ז'אק-ז'רמן סופלו (Jacques Germain Soufflot). מאוחר יותר כנסייה זו "חולנה" (הפכה חילונית), שמה הוחלף ל"פנתאון" והיא החלה לשמש כמקדש כבוד לצרפת הגדולה.
בנוסף לכך, בהשאלה משמעות המילה היא אוסף דברים שהם הראשונים במעלה מסוגם. למשל, אוצר היצירות של האומה, מעין "נכסי צאן ברזל" של תרבות האומה. לדוגמה: "מערכוני הגשש החיוור נכנסו מזמן לפנתאון הלאומי שלנו".
[עריכה] הפנתאון ברומא
- ערך מורחב – הפנתאון ברומא
פנתאון, במקור, הוא מקדש שהוקדש לכל האלים. למעשה, המקדש הוקדש ל-12 האלים האולימפיים, כדי לצאת ידי חובת כל האלים החשובים, ולא לעורר את זעמו של אל חשוב שקופח. הפנתאון של רומא הוא הבניין המפורסם ביותר מסוג זה והוא גם הבניין העתיק המשומר ביותר בעיר ואחד מהמבנים החשובים ביותר בהיסטוריה הארכיטקטונית.
הפנתאון ברומא נבנה כמקדש בשנת 27 לפני הספירה. נהרס ב-110 לספירה, הוקם מחדש על ידי הקיסר אדריאנוס בין השנים 118 ו128 לספירה. בשנת 609 נחנך הבניין ככנסייה, דבר שעזר לשמור על שלמותו עד לימינו. כיום, נמצאים בפנתאון קבריהם של מלכי איטליה, והצייר רפאל. הפנתאון נחשב לאחד מהמבנים האדריכליים המרשימים ביותר שנבנו בתקופה הרומית בזכות כיפת הענק המקרה אותו (בקוטר של 43 מ'), שהיא בעלת צוהר עגול (אוקולוס) במרכזה וממנו חודר האור למבנה.