פיט מונדריאן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פיט מונדריאן (7 במרץ 1872 - 1 בפברואר 1944) היה צייר הולנדי ואחד ממייסדי המודרניזם.
תוכן עניינים |
[עריכה] רקע על האומן ורעיונותיו
מונדריאן נולד בווינטרסוויק שבהולנד. הוא גדל במשפחה בעלת אמונה קלוויניסטית נוקשה ולמד ציור האקדמי. בתחילת דרכו צייר תמונות נוף וטבע דומם לפי חוקים אקדמיים נוקשים. ב-1905 ביקר בתערוכה של ואן גוך והושפע ממנה מאוד. החל משנת 1908 החל להיות מושפע מפוביזם ומקוביזם, אז גם החל לעבוד על סדרת העצים, שלה חשיבות מכרעת על ההתפתחות האומנותית שלו. ב-1911 עבר לפריז. הוא הושפע מהקוביזם והחל וכמוהם החל לתת בציוריו קדימות לצבע על פני הרישום. האובייקט החל נעלם בעבודותיו, כמו שניתן לראות בציורי העצים של אותה תקופה, בהם העץ מיוצד על ידי רשת של קוים אופקיים ואנכיים מסודרים סביב ציר מרכזי. הוא צמצם את ההבעה בציור, התעלם מפרטים והפחית את מספר הצבעים. בשנים 1912-1914 היו ציוריו לפחות ופחות ראליסטיים, הרצון לחיקוי ולאשליתיות הלך והטשטש, עד שלבסוף נותרו רק צורות גאומטריות שונות מסודרות על הבד, שהודגשו במעט צבעים בהירים. בתקופה זו, כדי להתנתק עוד יותר מההקשר המציאותי, הפסיק לתת לעבודותיו שמות תאוריים והחל להפריד אותם במספרים, או שהוסיף תאור של צבע או צורה. ב-1916 פגש בהולנד את ואן-דר-לק, אומן הולנדי שהחל מ-1914 צייר קומפוזיציות אבסטרקטיות של צורות גאומטריות בצבעים שטוחים וקונטרסטיים. הוא ומונדריאן עבדו תקופה מסוימת ביחד והושפעו זה מזה. החל מתקופה זו נטש מונדריאן את קופוזיציות הצלבים והחל לצייר ריבועים ומלבנים צבעוניים על משטחים נטרליים. הוא התוודע לתנועה התיאוספית והושפע מאוד מהסופר שואנמאקרס (Schoenmaekers) וספרו דמותו החדשה של העולם (Het nieuwe Wereldbeeld) וכן מכתביו של האנטרופוסוף רודולף שטיינר. הוא מצא בתיאוסופיה את המשמעות שמעבר למשמעות, ממדים חדשים של הבנה, הרעיון של אמת אחת שניצבת מעבר לאמיתות אחרות.
[עריכה] נאו פלסטיסיזם
באוקטובר 1917 יצא הגליון הראשון של המגזין דה סטיל ("הסגנון") בהולנד, שסביבו התפתחה התנועה הנאו-פלסטיסיסטית ובו פורסמו לראשונה המניפסטים שלה. מתוך אחד המניפסטים: "הצורה צריכה לשאוב לא ממראות חיצוניים אלא מהעולם הפנימי, לא מחיקוי אלא מייצוג; הרוח החדשה מנוגדת לספונטניות המתפרצת (ליריות); על הציור להיות כפוף לסדר אופקי אנכי, ללא אלכסונים ועקומות; הצבעוניות צריכה להיות מוגבלת לשלושת צבעי היסוד ושלשת הא-צבעים - שחור,לבן ואפור, שלעולם אסור שיהיו מעורבבים". (קוקרי, עמ' 92-93). עקרונות אלה הלכו והתכופפו עם השנים ורק מונדריאן נשאר נאמן להם לחלוטין. האלמנטים המשמעותיים ביותר בנאו- פלסטיסיזם הם האובייקטיביות שלה והאנטי-אינדווידואליות. היומרה שלה כלפי הקבוע והאוניברסלי, השאיפה לשלמות מוחלטת.
[עריכה] חוקי הנאו פלסטיסיזם:
בשנת 1926 ניסח מונדריאן רשימה ביחד עם מישל סופור, בה הוא מציין את ששת העקרונות הבאים: 1. המדיום בפלסטי צריך להיות משטח שטוח או פריזמה מלבנית בצבעי יסוד ובא-צבעים. בארכיטקטורה חללים רקים נחשבים לא-צבעים, החומר יכול להחשב כצבע. 2. חייב להיות איזון בין האמצעים הפלסטיים. למרות השוני בגודל ובצבע, יש לשמור על "משקל" שווה. באופן כללי שוויון נוצר בין שטח גדול וריק מול שטח קטן יחסית עם צבע או חומר. 3. לקומפוזיציה נדרשת דואליות של אמצעים הפוכים. 4. האיזון מושג על ידי ניגודים ומובע באמצעות הקו הישר והזווית הישרה. 5. האיזון מושג באמצעות קומפוזיציה שיוצרת קצב. 6. יש לבטל את הסימטריה. בסוף 1919 וב-1920 המשטחים הגאומטריים בציוריו, שנוצרו כתוצאה מהקוים החוצים, נהיו גדולים יותר בשטחם ומועטים יותר במספרם. הא-סמטריות של הקומפוזיציה התבהרה, המשטחים הופרדו הופרדו בברור ומשטח אחד היה תמיד דומיננטי בהרבה מהאחרים ותפס יותר שטח. ב-1921 הוא גילה את השיטה שהתאימה בדיוק למחשבתו. הקוים שהפרידו בין משטחי הצבע נעשו עבים עד כדי כך שיכלו להחשב כמשטחי צבע בעצמם. הבד נשלט ברובו על ידי ריבוע או מלבן אחד. צבעי היסוד נהיו נוכחים פחות בקומפוזיציהאך נהיו חזקים ובוהקים יותר. בשיא הקריירה שלו בשנות ה-30 הוא הפסיק לחלוטין להשתמש בצבע, משטח התמונה הלבן נחצה על ידי קוים שחורים בלבד, למשל שננים אופקיים ואחד אנכי, רק אז התמונה היא דמותם הטהור
מונדריאן ראה באמנות סוג של דת וטען שאנשים צריכים להפוך לטובים ולרוחניים יותר אחרי שיביטו ביצירותיו המאוזנות. הוא אחד מנושאי דבריה הראשונים של האמנות המופשטת (אבסטרקטית) הבלתי-פיגורטיבית, שהתחילה להתפתח בשנות ה-20 של המאה ה-20 והפכה בהדרגה לזרם עיקרי באמנות באותה התקופה. מונדריאן תפס עמדה קבועה ויציבה ברקמה הסבוכה של אמנות המאה העשרים.
מונדריאן הוא אחד האמנים שציוריהם מופשטים ביותר. ההפשטה שלו היא שימוש בצורות כשלעצמן. במבט ראשוני בתמונותיו של מונדריאן נראים הפשטות, המסגרות הנוקשות, חוסר התנועה והגאומטריה הקפדנית, אך מאחורי המרובעים והמישורים הצבועים חבויה תסיסה המפיחה רוח חיים בצורות ובצבעים ומעוררת רגשות.
המוזיאון העירוני של האג מציג רבות מיצירותיו. ב-1998 רכש המוזיאון את יצירתו הבלתי-גמורה "בוגי ווגי של ניצחון" (Vicrory Boogie Woogie) תמורת 80 מליון גילדן הולנדי (כ-36,3 מליון אירו).
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה | ||
---|---|---|
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: Piet Mondriaan |
ערך זה הוא קצרמר בנושא אמנות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.