פונדקאות
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פונדקאות היא הסכם לפיו אישה נכנסת להריון ויולדת תינוק או תינוקות, כדי שתגדל אותו משפחה אחרת. האישה הנושאת את התינוק נקראת אם פונדקאית.
תוכן עניינים |
[עריכה] מי משתמש בשירותי פונדקאות?
פונדקאות היא פתרון עבור זוגות ויחידים שאינם יכולים להביא ילדים לעולם באופן טבעי. לפיכך רוב המשתמשים בשירותי פונדקאות הם
- זוגות בהם האישה סובלת מאי פוריות, או שאינה יכולה להרות.
- זוג גברים (ראו: הורות הומו לסבית).
- גברים המעוניינים להפוך לאבות יחידים, או נשים המעוניינות להפוך לאימהות יחידות, ואינן יכולות להרות.
[עריכה] היבטים חוקיים
פונדקאות כוללת כמעט תמיד הסכם כתוב בין האם הפונדקאית לבין היחיד או הזוג שעתידים לקבל את התינוק לרשותם. אופי ההסכם ותוכנו משתנים ממקרה למקרה וממדינה למדינה. ישנן מדינות בהן ההסכם אינו תקף כלל, במדינות אחרות (כמו ישראל) ההסכם תקף רק לאחר אישור ועדה מיוחדת.
בהסכם מוותרת האם הפונדקאית על האחריות ההורית על הילוד, ומעבירה אותו לצד החתום על ההסכם.
[עריכה] היבטים כספיים
פונדקאות יכולה להיעשות בהתנדבות או תמורת תשלום. מאחר והריון ולידה הן משימות קשות ותובעניות, ודורשות אחריות רבה ושינויים באורח החיים, פונדקאות בהתנדבות נעשית בדרך כלל בין קרובי משפחה או חברים. כשמדובר באנשים שלא הכירו זה את זה קודם - אם דרך סוכנויות או באמצעות פרסום - מקבלת הפונדקאית תשלום עבור הפונדקאות, אשר במקרה זה נתפסת כמתן שירות. בשני המקרים, נהוג לכסות את הוצאותיה של האם הפונדקאית, ובעיקר את ההוצאות הרפואיות.
[עריכה] סוגי פונדקאות
ישנם שני סוגי פונדקאות:
פונדקאות חלקית או פונדקאות מסורתית (Traditional surrogacy). בפונדקאות חלקית נוצר העובר מביצית של האם הפונדקאית, לרוב באמצעות הזרעה מלאכותית.
פונדקאות מלאה או פונדקאות הריונית (Gestational surrogacy). בפונדקאות מלאה נוצר העובר מביצית שאינה של האם הפונדקאית - למשל, מביצית של תורמת ביציות או מביצית של בת הזוג שאינה יכולה להרות. במקרה כזה מתבצעת הפריה חוץ גופית ("הפריית מבחנה").
[עריכה] מעמדה של הפונדקאות
כאמור, בכל מדינה חוקים ותקנות המסדירים את נושא הפונדקאות. במדינות רבות היא אסורה לחלוטין. במדינות אחרות היא מותרת, אך במגבלות שונות. בבריטניה, לדוגמה, אסור לפרסם שירותי פונדקאות, ואסור לקבל כסף תמורתם - אם כי החוק מתיר תשלום הוצאות, מבלי לפרט סכומים. בארצות הברית מעמדה של הפונדקאות משתנה ממדינה למדינה.
במקומות בהם הפונדקאות מותרת, נפתחו סוכנויות רבות המתווכות בין נשים המעוניינות ליהפך לפונדקאיות לבין יחידים וזוגות המעוניינים להביא ילדים לעולם בדרך זו. סוכנויות אלו, תמורת תשלום, ממיינות את הפונות ומסייעות בסידורים המשפטיים והרפואיים.
[עריכה] פונדקאות בישראל
בתחילת 1991 בעקבות עתירה של בני זוג שלא אפשרו להם פונדקאות, מונתה וועדה ציבורית (ועדת אלוני) על ידי שר המשפטים לבדיקת נושא ההפריה החוץ גופית. הוועדה המליצה לא לאסור על פונדקאות אך גם לא להתיר אותה ללא מגבלות, ולבחון כל מקרה לגופו. על הזוג לעבור בחינה פסיכולוגית וייעוץ, גם האישה הנושאת צריכה להיות כשירה לכך וזכאית לתשלום עבור שירותיה.
בעקבות המלצות הוועדה, התקבל בכנסת ב-1995 "חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996". על פי החוק הסכם פונדקאות נכנס לתוקף רק לאחר:
- עריכת הסכם בכתב בין ההורים המיועדים לאם הנושאת ואישורו על ידי ועדה, הכוללת מומחים רפואיים, משפטיים, סוציאלים ודתיים.
- ההורים המיועדים הם בני זוג, בגירים, תושבי ישראל, והאם הפונדקאית אינה נשואה (למניעת חשש ממזרות). על כל פנים, ב-11 ליוני 2006 התפרסמה בעיתונות היומית ידיעה על פסק דין תקדימי בו התיר הרב הראשי לישראל, שלמה עמאר (בהתיעצות עם הרב עובדיה יוסף) לזוג חשוך ילדים להשתמש בשרותיה של אם פונדקאית נשואה.
- המועמדת לאם פונדקאית אינה קרובת משפחה של אחד מן ההורים המיועדים.
- המועמדת לאם הנושאת היא בת דתה של האם המיועדת. פרט למקרים הקבועים בחוק.
- מותרת רק פונדקאות מלאה (לא פונדקאות חלקית) - הזרע המשמש להפריה חוץ גופית הוא של האב המיועד, והביצית אינה של האם הנושאת.
- החוק מתיר לשלם לאם הפונדקאית תשלום לכיסוי הוצאותיה וכפיצוי על אובדן כושר השתכרות וכדומה. בניגוד להמלצות ועדת אלוני, החוק מתיר גם תשלום לגורמים שלישיים, כדוגמת סוכנויות פונדקאות.
מאז תחולת החוק נולדו בישראל למעלה ממאה תינוקות באמצעות פונדקאות.
מאחר ששירותי פונדקאות אינם ניתנים ליחידים אלא רק לזוגות, הוקמה בשנת 2004 ועדה נוספת שנועדה לשקול מקרי פונדקאות לכאלו שאינם בני זוג (למשל אשה לא נשואה המעוניינת להביא לעולם באמצעות אם פונדקאית, ילד מגבר המוכר לה, אבל שאינו בן זוגה).
