עמלק
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עמלק הוא עם קדום הנזכר במקרא שהיה נכדו של עשו, וחי במדבריות בדרום ארץ ישראל. על פי המתואר בספר שמואל (א' ל, א-טז) היה עם נוודים שחי על חרבו, והתפרנס ממסעות של ביזה ושוד. היו שזיהו אותו עם החיקסוס, ששלטו ביד רמה ובאכזריות בעולם העתיק במשך מאות שנים.
על פי המסופר במקרא, היה העם הראשון שנלחם עם ישראל בצאתם ממצרים (באזור רפידים), וזינב את הנחשלים והעייפים שהלכו בסוף המחנה. אף שישראל החזירו מלחמה שערה והיכו את צבאו, כשהם נעזרים בסיוע אלוקי הבא כל זמן שידיו של משה היו מונפות וגורמות לעם הלוחם להביט מעלה לבקשת העזרה, מכת מחץ, עמלק הצליח לפגוע בכח ההרתעה של ישראל פגיעה קשה. (שמות פרק יז ח'-ט"ז). תוקפנות זו על עם פליט שבורח מאימפריה (למרות שפרעה וחייליו שבאו להחזיר את בני ישראל כבר טבעו בים) ומשוטט לו במדבר חסר אונים, נחשבה למעשה מתועב, ומאז צוו ישראל להלחם בו מלחמת חורמה.
עם זה שנקרא בנבואת בלעם "ראשית גויים", הוכרז כאויבו הנצחי של עם ישראל מדור לדור, וישראל מצווים למחות אותו מתחת השמים. "תִּמְחֶה אֶת-זֵכֶר עֲמָלֵק, מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם" (דברים כ"ה יז). על פי הרמב"ם מלחמה זו בעמלק הינה בגדר של מלחמת מצוה.
ה' (באמצעות שמואל) ציוה על שאול המלך לאחר כינון הממלכה הראשונה לצאת למלחמה ולהשמיד כל זכר לעמלק: "לֵךְ וְהִכִּיתָה אֶת עֲמָלֵק וְהַחֲרַמְתֶּם אֶת כָּל אֲשֶׁר לו וְלא תַחְמל עָלָיו, וְהֵמַתָּה מֵאִישׁ עַד אִשָּׁה מֵעלֵל וְעַד יונֵק מִשּׁור וְעַד שֶׂה מִגָּמָל וְעַד חֲמור". שאול יצא לקרב בתמיכתו של שמואל אך החליט לחוס על אגג מלך העמלקים ועל "מיטב" הבקר והצאן דבר שעלה לו במלכותו. שמואל מצא לבסוף את אגג והרגו.
על פי האגדה העמלקים שהיו ידועים כמכשפים, שינו צורתם לכבשים ומכיוון ששאול המרה את פי ה' וחס על הצאן הצליחו להתחמק מהצבא שבא להורגם ומעטים מהם שרדו.
על פי מגילת אסתר (ולפי הפירוש שלה במדרש) המן היה צאצא לעם העמלקי, ובשל כך שנאתו הגדולה גרמה לו לרצות ולהשמיד את כל היהודים ללא כל אבחנה ביניהם. בשל קשר זה נהוג לקרוא בשבת זכור - היא השבת שלפני פורים - את פרשת זכור, (דברים פרק כ"ה י"ז-י"ט) המזכירה לישראל את חובת מחיית זכר עמלק.
מצוה זו למחות עם שלם על נשיו וטפיו, עוררה לא אחת פולמוס בדבר מוסריותה של היהדות ומצוותיה המבקשת להעניש קולקטיבית וללא אבחנה עם שלם. המצדדים בה טענו להגנת מצוה זו, שיש רוע בעולם שאין כלפיו כל פשרות. וכאב טיפוס לרוע זה, הביאו לדוגמה את הנאציזם, כתופעה הדומה לתופעת עמלק.
