עיצורים מחונככים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיצורים מחונככים הם עיצורים הנחתכים בחך הקשה בנוסף לבסיס החיתוך העיקרי שלהם. עבור עיצורים וילוניים ועיצורים ענבליים משמעות החינכוך היא הפקת הצליל קדמית יותר ועבור העיצורים המכתשיים משמעות החינכוך היא הפקת הצליל אחורנית יותר. באלפבית הפונטי הבינלאומי עיצורים מחונככים מסומנים בעיצור הבסיסי בתוספת האות j ממוזערת. לדוגמה: [dʲ] היא הגרסה המחונככת של [d]. בשיטת X-SAMPA הם מסומנים על ידי מתג('), או על ידי תוספת של קו תחתון והאות j (_j). לדוגמה: [d'] או [d_j] הן הגרסות המחונככות של [d].
מבחינה פונטית עיצורים נוטים לעבור חינכוך לפני תנועות קדמיות או לפני עיצור חכי מקורב, בעברית תהליך כזה אינו מתרחש. באירית וברוסית רבים מהעיצורים מתחלקים לשתי גרסאות הגייה באותם בסיס חיתוך ואופן חיתוך, עיצורים מוולנים ועיצורים מחונככים. הבחנה זאת בין עיצורים מוולנים לעיצורים מחונככים ידועה בשפות אלו לרוב גם בשמות אחרים לדוגמה: ברוסית משתמשים במונח "עיצורים רכים" עבור עיצורים מחונככים ובמונח "עיצורים קשים" עבור העיצורים המוולנים.
ערך זה הוא קצרמר בנושא בלשנות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.
