עבדת
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עבדת הייתה העיר המרכזית על ציר המסחר הנבטי שבין פטרה לנמל עזה. מרכז העיר (האקרופוליס) ממוקם על שלוחת גבעה לצד ציר התנועה בין פטרה לעזה. הוא מתנשא כ-655 מ' מעל פני הים, וכ- 80 מ' מעל סביבתו. כלל שטחה הבנוי של עבדת משתרע על כ-85 דונם.
לראשונה נזכרת עבדת בכתבי הגאוגרף היווני תלמי (150 לסה"נ בקירוב), המונה אותה בראש רשימת שבעה כפרים בפרובינקיה ערביה. הידיעה החשובה ביותר אודותיה נשתמרה אצל סטפנוס מביזנטיון, היסטוריון מן המאה השישית, שנשען על כתבי אורנאיוס מהמאה הראשונה לפנה"ס. הוא מגדירה כ: "מקום של נבטים. שם נקבר המלך עבדת, שהם מעריצים כאל".
העיר עבדת גם מופיעה במפת פויטיניגר מן המאה החמישית. פפירוסי ניצנה מלמדים שבתקופה הביזנטית עבדת נהנתה מתמיכה כלכלית וצבאית בהיותה עיר-גבול לאימפריה. שמה נשתמר בתעתיק הערבי "ח'ירבת עבדה". אולריך זטצן היה החוקר האירופי הראשון שביקר בעבדת, ב-1807. בקיץ 1902 ערך החוקר הצ'כי מוסיל אלויס סקר מפורט של השרידים בעיר, וביחוד של המערות הרבות במדרון המערבי. הוא גם הראשון שזיהה את המחנה הצבאי בסמוך לעיר ואת בית המרחץ שלמרגלות ההר.
העיר עבדת מכונה על שם המלך עבדת, המלך הנבטי היחיד אשר זכה להיחשב לאל לאחר מותו, ולפי אורניוס הוא אף נקבר בעיר. שלושה ממלכי הנבטים כונו עבדת ולא ברור על שם איזה מהם קרויה העיר. יתכן והכוונה לעבדת הב' (62-60 לפנה"ס) שעליו אין כל מידע, אך יתכן והודות לפעילותו הפך הנגב בימיו לשטח בשליטת הנבטים. מטבע נבטי המתאר את עבדת הב' בפרופיל מלמד על מראו.
תוכן עניינים |
[עריכה] העתיקות
החפירות השיטתיות במקום החלו 1958 מטעם האוניברסיטה העברית ורשות הגנים הלאומיים. העונה הראשונה נוהלה על ידי מיכאל אבי יונה, ובהמשך על ידי אברהם נגב. החפירות נמשכו עד 1961, וחודשו שוב בשנים 7-1975. חפירה קטנת היקף בוצעה גם ב-1989. בשנת 1999 חודשו החפירות במחנה הצבאי בנסיון לקבוע אם הוא שימש את הצבא הנבטי או הרומי, אך עד היום אין בין החופרים תמימות דעים באשר לתקופתו של המחנה.
[עריכה] תיירות
עבדת נמצאת לצד הכביש למצפה רמון מבאר שבע ונגישה לכל רכב. במרכז המבקרים שבכניסה סרט וידיאו המציג את תולדות האתר והאזור. באתר עצמו שרידים רבים ומרשימים: שכונת מגורים ובקצה מגדל תצפית, גת לדריכת ענבים, רחבת מקדשים ובה שרידי כנסיות, מחנה צבאי, מערות מגורים רבות, בית מרחץ שמור היטב, וטראסות חקלאיות ששוחזרו בחלקם.
בשנת 2005 הוכרזה עבדת כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו ביחד עם שבטה, חלוצה וממשית, כחלק מדרך הבשמים.
[עריכה] ראו גם
- גן לאומי עין עבדת
[עריכה] קישורים חיצוניים
- עבדת - מסלול טיול מפורט מאתר טיולים מסלולי טיול
  |
|---|
| העיר העתיקה בירושלים - מצדה - עכו - העיר הלבנה
תלים מקראיים: תל באר שבע - תל חצור - תל מגידו דרך הבשמים: עבדת - ממשית - חלוצה - שבטה |
 |
גנים לאומיים בישראל |
| אכזיב • אפולוניה • אקוה בלה • ארבל • ארמונות החשמונאים • אשכול • אשקלון • בית גוברין • בית עיטאב • בית שאן • בית שערים • ברעם • גן השלושה • הבשור • הקסטל • הר הכרמל • הר תבור • הרי יהודה • חוף פלמחים • חורבת מיניה • חורשת טל • חמת טבריה • חצור • הירקון • מקורות הירקון ותל אפק • כוכב הירדן • כורזים • כורסי • כפר נחום • מבצר יחיעם • מבצר נמרוד • מגדל אפק • מונפור • מזולאום מזור • ממשית • מעין חרוד • מערות סמך • מצדה • נבי סמואל • נחל אלכסנדר • נחל צלמון • נחל רובין • ניצנה • סובב חומות ירושלים • סוסיתא • סידנא עלי • עבדת • עין עבדת • עמק צורים • עתיקות בית אלפא • עתיקות עין גדי • פארק השרון • עתיקות קיסריה • ציפורי • קומראן • ראש הנקרה • שבטה • שדה עמודים • תל באר שבע • תל גזר • תל יריחו • תל לכיש • תל מגידו • תל ערד • תל קדש |
