סילוגיזם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

סילוגיזם (מיוונית, (sullogismos (συλλογισμός, היקש), בלוגיקה מסורתית היא היקש (דדוקציה) שבו מסקנה נובעת באופן הכרחי מתוך שתי אחרות (הידועות בשם הנחות). ההגדרה מבוססת בכללה על "אנליטיקה פריורית" של אריסטו (ספר I, c 1).

סילוגיזם כולל שלושה חלקים: הנחה ראשית, הנחה משנית ומסקנה (הפרופוזיציה), הנובעת באופן הגיוני מההנחה הראשית והמשנית. ההנחה הראשית היא עקרון כללי, ההנחה המשנית היא הצהרה ספציפית. לוגית, המסקנה נובעת מהחלת ההנחה הראשית ביחס למשנית.

כל סילוגיזם מורכב ממונחי קצה - הגדול (נשוא המסקנה) והקטן (נושא המסקנה) וממונח האמצעי המקשר או המשותף.

לדוגמה, זהו הסילוגיזם הקלאסי "ברברה" של אריסטו:

אם כל בני האדם (ב') הם בני תמותה (א'), (ראשית)

וכל היוונים (ג') הם בני אדם (ב'), (משנית)

כי אז כל היוונים (ג') הם בני תמותה (א') (מסקנה).

בדוגמה זו מרכיבי הקצה הם: "בני תמותה"- המונח הגדול ו"היוונים" המונח הקטן; "בני אדם" הוא המונח המשותף.

כלומר:

בני האדם מתים (עקרון כללי)

סוקרטס הוא בן אדם (מקרה)

סוקרטס ימות (יישום הראשית ביחס למשנית)

כוחו של הסילוגיזם בכך שהוא מאפשר לנו, אם אנו עושים שימוש נכון בכללים, ללמוד דברים חדשים על העולם באמצעות חשיפת הקשרים ביניהם.

[עריכה] צורות סילוגיזם

אריסטו ניסח ארבעה סוגי היגדים - "פסוקים קטגוריים" הכוללים נושא ונשוא. הנושא והנשוא יכולים להיות כוללים או חלקיים , חיוביים או שלילים. כל היגד כזה סומן לפי אמות הקריאה:

• A - היגד כולל (לדוגמה: כל בני האדם בני תמותה).
• I - היגד חלקי (לדוגמה: סוקרטס יווני).
• E - היגד כולל שלילי (לדוגמה: אין בני אדם מושלמים).
• O – היגד חלקי שלילי (לדוגמה: חלק מבני האדם אינם יהודים).

סוגי ההיקשים השונים סווגו על ידי אריסטו וממשיכיו ב"תמונות" וב"אופנים".

• "תמונה" (באנגלית: figures), או "צורה" (ביוונית: σχηματα) - הצורה בה עומדים החלקים השונים של ההיקש בכל פסוק: מונחי הקצה והמונח האמצעי המקשר או המשותף.
• "אופן" (מודוס או באנגלית mood) – הצירופים של הפסוקים הקטגוריים המתוארים לעיל.

צירוף של תמונות ואופנים נותן מגוון רחב של סילוגיזם, אך לא כולם תקפים. בימי הביניים ניתנו לצירופים השונים של הסילוגיזם זיהוי מנומוני (קל לזכירה). הסילוגיזם קיבלו שמות כגון:

• Barbara- דהיינו הנחות והיסק כללים (AAA- a+a - > a). כמו בדוגמה לעיל.
• Baroco – דהינו הנחה כללית, הנחה חלקית שלילית והיקש שלילי חלקי (AOO - a+o>o) כמו בדוגמה להלן:

כל הפרופסורים רציניים.

חלק מהמרצים אינם רציניים.

מסקנה: חלק מהמרצים אינם פרופסורים.

• Celarent – דהינו הנחה כללית שלילית, הנחה כללית, והיקש שלילי כללי (EAE - e+a>e) כמו בדוגמה להלן:

כל המרובעים (M) אינם עיגולים (P).

כל הריבועים (S) הם מרובעים (M).

אי לזאת: כל הריבועים (S) אינם עיגולים (P).

בדוגמה זו צורת העמדת מרכיבי ההיגדים, (נושא (S) ונשוא (P) והמונח המקשר (M)) דהינו ה"תמונה" הינה: M -P ו- S- M נותן S – P (יש לקרוא את האותיות מימין לשמאל).

אותו "אופן" (EAE)בתמונה אחרת יקרא:

• Cezare כבדוגמה הבאה:

כל היונקים (P) אינם נושמים באמצעות זימים (M).

כל הדגים (S) נושמים באמצעות זימים (M).

אי לזאת: כל הדגים (S) אינם יונקים (P).

בדוגמה זו התמונה היא כדלקמן: P- M ו- S- M נותן S – P (יש לקרוא את האותיות מימין לשמאל).

בסך הכול יש 21 צירופים שונים.

[עריכה] ראו גם

• סילוגיזם קטגורי
• כשלי סילוגיזם
• טיעון היסקי
• תקף
• תחשיב פסוקים

[עריכה] קישורים חיצוניים

• The Figures of the Syllogism טבלת צירופי צורות של סילוגיזם (באנגלית)