Privacy Policy Cookie Policy Terms and Conditions סופת חול - ויקיפדיה

סופת חול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

סופת חול בעלת ממדים נרחבים בטקסס,1935.
הגדל
סופת חול בעלת ממדים נרחבים בטקסס,1935.
סופת חול מעל ישראל, ירדן, סוריה, לבנון וקפריסין.

סופת חול או סופת אבק היא תופעה מטאורולגית בה רוח מנתקת גרגרי חול ואבק מן הקרקע ומעלה אותם כלפי מעלה לכדי יצירת ענן אבק וחול.

התופעה נפוצה בצפון אמריקה, בערב, במדבר גובי שבמונגוליה, הטאקלמן שבצפון סין, במדבר סהרה בצפון אפריקה, בנגב ובמקומות נוספים. סופה כזו היא בדרך כלל תוצאה של פגיעה חזקה של אוויר חם בקרקע. האוויר שמעל החול מתחמם ומתרומם. כך נוצרים הבדלים בלחץ האוויר ובטמפרטורה. הרוחות הקרירות יותר מתחילות לנשוב במהירות ומתחזקות עד כדי להזיז חולות.

סופות חול המגיעות ממדבר סהרה, אל אירופה נקראות "סימוּן". שאריות של סופות כאלו מצויות גם בקרקעית האוקינוסים והימים הקרובים למקום ההתרחשות. סופות אלו עשויות להגיע עד לגובה של כ-1525 מטרים.

סופות חול יכולות ליצור מצב ראות של אפס, כלומר מצב שבכלל לא ניתן לראות בו עקב החול שמצוי באוויר. במצבים כאלו מומלץ שלא לצאת מהבית, ולהימנע מפעילות גופנית מחוצה לו.

בישראל נפוצות סופות חול, כשמקורותיהן מירדן, הנגב או מדבר סהרה.

תוכן עניינים

[עריכה] תנאים לסופת חול

לסופת חול יש מספר תנאים על מנת שהיא תווצר:

  • חול דק - ככל שגרגרי החול קטנים יותר כך קל יותר לרוח לשאת אותם. כך שסופות חול מתרחשות בדקך כלל במדבריות שם גרגרי החול קטנים. בחוף הים לעומת זאת, גרגרי החול עבים מאוד ולכן צריכה לנשוב רוח חזקה מאוד בשביל להרים את הגרגרים. לכן, לא נוצרות סופות חול באזור הים. לעתים חול בים מורם לרגעים אחדים.
  • יובש החול - חול חחיב להיות יבש כדי שהרוח תוכל לשאת אותו. אם למשל, ירד גשם ואחר מכן נושבת רוח לא תתחולל סופת חול. אדמות מסוימות נמסות במים והופכות למוצקות יותר וכבדות יותר. ככל שלחות האוויר נמוכה יותר, כל גבוה יותר גם הסיכוי לסופת חול. ברגע שהלחות גבוהה כמות גדולה יותר של מים נספגת בגרגרי החול והם נעשים כבדים יותר, כך שהסיכוי להתחוללות סופת חול קטן יותר.
  • רוח עוצמתית - הרוח צריכה להיות חזקה מספיק על מנת שתוכל להרים את גרגרי החול. ברוב האזורים המדבריים מספיק שהרוח תהיה בעוצמה של 20 קשר.
  • אטמוספירה במצב לא יציב - כאשר הקילומטרים התחתונים של האטמוספירה אינם יציבים נוצרים זרמי אוויר אנכיים אשר מסיעים את החול והאבק כלפי מעלה. כאשר האטמוספירה יציבה לא תתכן סופת חול.

[עריכה] התפתחות הסופה

איור המתאר את אחת מדרכי ההיווצרות של סופת החול.
הגדל
איור המתאר את אחת מדרכי ההיווצרות של סופת החול.

סופת חול מתפתחת בשני שלבים עיקריים:

  • הנתקותם של גרגרי חול ואבק מן הקרקע.
  • העלאתם של גרגרי החול והאבק מן כלפי מעלה.

שני השלבים השלבים האלו מתרחשים עד לכדי יצירת מעין ענן.

ישנן שתי אפשרויות ליצירת סופת אבק. הראשונה, הנתקות של חול מתילי חול. צורת הקרקע החולית נעשית כצורה של מעין גל, וה"קצוות" של הגל ניתקים על ידי הרוח. תהליך נוסף שעשוי להתרחש הוא הווצרות של הפרשי לחץ בין האוויר שנמצא בין גרגרי החול לבין האוויר אשר נמצא מעל החול. לחץ האוויר ייפחת אם תנועתו תוגבר. כך שהאוויר המצוי בין הגרגרים נדחף החוצה, משחרר את הלחץ וגורם להעלאתם של החלקיקים כשהאנרגיה גבוהה יותר מכוח המשיכה. הגרגרים הגדולים יותר, אותם הרוח לא נושאת נופלים חזרה וגורמים להקפצה (בלעז:Salta) של גרגרים אחרים.

תמונת לווין של סופת חול הנשאה מצפון אפריקה אל האוקיינוס
הגדל
תמונת לווין של סופת חול הנשאה מצפון אפריקה אל האוקיינוס

בנוסף לכך ישנם עוד מספר גורמים אשר משפיעים על יצירת סופת החול. זרמים עולים של קונבקציה הקיימת ביום, על כן סופות חול מתרחשות בעיקר ביום. יתר על כן, שקע או חזית עשויים גם הם לגרום לעליית האוויר.

גרגרי החול אינם מגיעים לגובה רב בסופת חול, עקב כבידותם. לאחרת שעלו כמה מאות מטרים הם נופלים ואינם מגיעים למרחקים רחוקים מם אזור הווצרות סופת החול. בניגוד לכך גרגרי האבק הם נופלים במהירות קטנה הרבה יותר ממהירות גרגרי החול ומגיעים לגובה של קילומטרים ומרחק של עד אלפי קילומטרים.

[עריכה] סופת חול בעלת ממדים רחבים

ישנן סופות אשר נוצרות עקב מערכות סינפוטיות בלעות רוחות בעוצמה חזקה במרחב גדול. לדוגמה, שקע חזיתי אשר עובר בצפון אפריקה בהיעדר גשמים עקב היובש, גורם לסופות חול נרחבות. עקב, כמות החול במדבר סהרה ענני האבק מגיעים לאירופה ואסיה ועיתים אף לאמריקה; שם הם גורמים לאובך.

[עריכה] סוגים שונים של רוחות מדבר

אזורי הנשיבה של רוחות המדבר בכינויין.
הגדל
אזורי הנשיבה של רוחות המדבר בכינויין.

סופות אבק נוצרות במקומות יבשים כאשר רוחות חזקות נושאות כלפי מעלה גרגרי אבק אשר ממלאים את האוויר. עקב היות החול יבש הרוח יכולה לשאת כמות גדולה של חול למקומות שונים. כאשר סערה מגיה מכיוון מזרח אל הים התיכון, רוחות דרומיות חזקות נושבות. כשאזור הלחץ הנמוך של הסערה ממו'ם מדרום לספרד או ממערב לאפריקה רוחות מזרחיות-דרומיות בלעות מזג חם ויבש נושבות במרוקו לכיוון האוקיינוס האטלנטי- רוחות אלו נקראות לֶסְטֶה (Leste). בעוד הלסטה נושבת נושבת רוח אחרת מזרחית במיצר גיברלטר המכונה לוונטר (Laventer).

כאשר סערה מגיעה אל הים התיכון רוחות נושבות מכיוון אלג'יריה לספרד. באזור זה הרוחות מכונות לווצ'ה הנמביאות איתן כמות גדולה של חול. הרוח לא מספיקה להתקרר כאשר היא עוברת מעל הים משום שהדרך שהיא עוברת שם קצרה למדי, לכן, כאשר הרוח מגיעה לספרד היא מעלה את הטמפרטורה במידה ניכרת.

הרוח החזרה ביותר במדבר סהרה נקראה "שירוקו" (Sirocco), מכונת גם "נשיפת סהרה". רוחות אלו מגיעות ממרכז המדבר לכיוון איטליה כאשר הן מלאות באבק ובחול, שם הן נפגשות בהרים ומורידות גשר מערובב עם אבק וחול המכונה "גשם אדום".

שקעים אשר מקומם במזרח התיכון באים יחד עם קוחות מכיוון דרום במצרים, ירדן וישראל. רוחות אלה קרויות חמסין. רוחות אלה שכיחות בעונות מעבר - עלייה חדה בטמפרטורה וירידה בלחות. משמעות המילה "חמסין" בערבית היא 50, יש הטוענים שהקשר הוא התקרבות הטמפרטורה ל-50 מעלות צלזיוס. אמנם דעה רווחת יותר אומרת שרוחות חמסין נושבות 50 ימים בשנה, באופן מקרי, בשפה העברית המילה "חמסין" מכילה את המילה "חם" בתוכה.

[עריכה] סופות חול בספרות

סופות חול משמשות לעתים קרובות באלמנטים שמקדמים את העלילה או פותחים בה. לרוב, סופות החול נותנות הסבר לתופעות בלתי צפויות כמו פגישה בין גיבורים או הסבר להתרשויות הסיפור.

[עריכה] סופות חול בכוכבי לכת אחרים

סופות חול מתרחשות גם מחוץ לכדור הארץ, במאדים, סופה כזו שהתרחשה בתחילת שנות השמונים של המאה העשרים הביאה לפריצת דרך בהבנת התהליך של חורף גרעיני.

[עריכה] ראו גם

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סופות חול
THIS WEB:

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - be - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - closed_zh_tw - co - cr - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - haw - he - hi - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - ms - mt - mus - my - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - ru_sib - rw - sa - sc - scn - sco - sd - se - searchcom - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sq - sr - ss - st - su - sv - sw - ta - te - test - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tokipona - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu

Static Wikipedia 2008 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Static Wikipedia 2007:

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - be - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - closed_zh_tw - co - cr - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - haw - he - hi - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - ms - mt - mus - my - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - ru_sib - rw - sa - sc - scn - sco - sd - se - searchcom - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sq - sr - ss - st - su - sv - sw - ta - te - test - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tokipona - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu

Static Wikipedia 2006:

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - be - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - closed_zh_tw - co - cr - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - haw - he - hi - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - ms - mt - mus - my - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - ru_sib - rw - sa - sc - scn - sco - sd - se - searchcom - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sq - sr - ss - st - su - sv - sw - ta - te - test - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tokipona - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu