Privacy Policy Cookie Policy Terms and Conditions נורפוק (אי) - ויקיפדיה

נורפוק (אי)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

טריטוריית האי נורפוק
דגל טריטוריית האי נורפוק סמל טריטוריית האי נורפוק
(דגל טריטוריית האי נורפוק) (סמל טריטוריית האי נורפוק)
מוטו: "Inasmuch" ("לכן..." או "היות ו..."
כינוי: (אין)
מפת אוסטרליה - טריטוריית האי נורפוק מודגשת
מדינות וטריטוריות אחריות של אוסטרליה
בירה דה פקטו: קינגסטון
דה יורה: ברנט פיין
שיטת ממשל
מנהלן
שר ראשי
מלוכה חוקתית
אין
ג'פרי רוברט גרדנר ()
שטח
 - סה"כ
 - אדמה
 - מים
 
34.6 קמ"ר (שישית בגודלה)
34.6 קמ"ר
0 קמ"ר (0%)
אוכלוסייה (יולי 2004)
 - אוכלוסייה
 - צפיפות
 
1,841 (232 (במדינות העולם))
53.2/לקמ"ר ()
תוצר טריטורייתי גולמי (אין מידע)
 - תוצר (מיליון $)
 - תוצר לנפש
 
אין מידע (אין מידע)
אין מידע/לנפש(אין מידע)
אזור זמן ½UTC + 11
ייצוג בפרלמנט האוסטרלי
 - מושבים בבית הנבחרים
 - מושבים בסנאט
 

גובה
 - נקודה גבוהה ביותר
 - נקודה נמוכה ביותר
 

קיצורים
 - דואר
 - קוד ISO
 

אתר אינטרנט
www.norfolk.gov.nf

האי נורפוקאנגלית: Norfolk Island) הינו אי באוקיינוס השקט, בין אוסטרליה, ניו זילנד וקלדוניה החדשה.

האי הוא אחד מטריטוריות אוסטרליה. שטח האי 34 קמ"ר.

תוכן עניינים

[עריכה] היסטוריה

[עריכה] גילוי האי

יורדי ים פולינזים הגיעו אל האי בחיפוש אחרי אבנים יקרות, לפני שנתגלה האי על ידי מתיישבים אירופאיים. הפולינזים נהגו גם להשתמש באי כמקום מנוחה במסעותיהם הימיים. לא נמצאו באי שרידים של התיישבות קבע פולינזית.

האי נתגלה על ידי רב החובל ג'יימס קוק בשנת 1774 במסעו השני לדרום האוקיינוס השקט על גבי הספינה רזולושן. קוק קרא לאי על שם אשתו של הדוכס התשיעי מנורפוק אדוארד הוורד. קוק נחת באי ביום חמישי, ה-11 באוקטובר 1774, והתלהב מעצי האורן הגבוהים באי. הצי הבריטי התלהב מהפוטנציאל המסחרי הגלום בהם לבניית אוניותיו.

[עריכה] מושבת העונשין הראשונה

מטרת ההתיישבות הראשונה באי הייתה למנוע התיישבות צרפתית בו. כאשר נוסדה מושבת העונשין של ניו סאות' ויילס נדרש מהצי הבריטי המיישב את המושבה לשלוח לאי קבוצה של 50 אסירים ושבעה סוהרים ולהתיישב באי. הם הגיעו אל האי ב-6 במרץ 1788.

מנהלי מושבת העונשין ראו באי חווה פוטנציאלית אשר תספק לסידני שבאוסטרליה דגנים וירקות, אולם גידולים חקלאיים באי לא הצליחו בשל הרוחות העזות, חולדות ומרבי רגליים. כמו כן לא היה באי נמל טבעי אשר אפשר העברת מוצרים ומצרכים בכמות מסחרית מהאי אל אוסטרליה ומאוסטרליה אל האי.

בינואר 1789 היה באי ניסיון מרד שנכשל.

בשל סכנת רעב בסידני, הועברו לאי בשנת 1790 כמה מאות אסירים.

האסירים באי הקימו משפחות, ואף נולדו ילדים באי. חלק מהאסירים העדיפו להישאר באי כמתיישבים עם תום תקופת מאסרם, ובשנת 1792 התגוררו באי מעל 1,000 תושבים.

בשנת 1794, בשל המרחק הרב של האי והקשיים לקיים קשרי תחבורה ימיים עמו, וכן בשל העלויות הגבוהות הוחלט לסגור את מושבת העונשין.

החל משנת 1805 הוצאו המתיישבים מן האי. בשנת 1805 עזבו 159 אסירים את האי, ובין נובמבר 1807 וספטמבר 1808 עזבו את האי חמש קבוצות הכוללות יחד 554 אסירים ומתיישבים. בשנת 1807 נותרו באי רק כ-200 מתיישבים, ואלה עזבו את האי טיפין טיפין עד שנת 1814.

בין ה-15 בפברואר 1814 וה-6 ביוני 1825 נותר האי ריק מתושבים.

[עריכה] מושבת העונשין השנייה

בשנת 1824 הורתה ממשלת בריטניה למושל ניו סאות' ויילס, תומס בריזביין להשתלט על האי נורפוק ולהפוך אותו למושבת עונשים "לסוג הגרוע ביותר של הפושעים". היותו של האי מרוחק מכל מקום יישוב אחר, עובדה אשר בעבר נחשבה כסיבה לא ליישב את האי, הייתה היתרון בהחלטה למקום בו מושבת עונשין לאותם אנשים אשר פשעו בהיותם במושבות העונשין של אוסטרליה.

התנאים במושבת העונשין היו קשים במיוחד, במטרה להעניש "פושעי פשעים מרובים" אלה, ואף החמירו בתקופת המושל הבא ראלף דארלינג אשר הורה שכל הפושעים יושארו בשלשלאות ברזל בזמן עבודתם.

בשל התנאים הקשים ביותר, מרדו האסירים בשנת 1834. לאחר מרד כושל זה, ביקר במקום ויליאם אולאת'ורן, הכומר הראשי של סידני, במטרה לנחם את הפושעים שניסו למרוד ונשפטו למוות. הוא הופתע לראות שהפושעים שנידונו למוות שמחו על כך ואילו אלה שנידונו להישאר במושבת העונשין העדיפו עונש מוות.

ביקור רשמי בשנת 1846 של השופט רוברט פרינגל סטיוארט הביא להוצאת דו"ח רשמי המתאר את התנאים הקשים, איכות המזון הירודה, המגורים הבלתי מספקים, וכן תיאורי ענישה בלתי פוסקת של האסירים הכוללת עינויים והצלפות, וכן התברר שמרבית הסוהרים מושחתים ומשוחדים.

הבישוף רוברט וילסון ביקר באי שלוש פעמים, הראשונה בשנת 1846 ודיווח לבית הלורדים על הזוועות הנעשות באי. בעקבות דיווח זה בוצעו שינויים בניהול האי, ורפורמות בתנאי האסירים. וילסון שב לאי בשנת 1849 לוודא כי הרפורמות המובטחות אכן בוצעו, ובשלישית בשנת 1852, ביקור שהוליד דו"ח נוסף לבית הלורדים.

מעט מן האסירים השאירו תיאורים של חייהם באי, והם מתארים את הסוהרים האכזריים באי.

בשנת 1847 הופסק משלוח האסירים לאי, ובשנת 1855 הועברו האחרונים שבהם לטסמניה.

[עריכה] ההתיישבות השלישית - האי פיטקרן

ב-6 ביוני 1856, קבוצה נוספת של גולים הגיעה אל העיר. היו אלה הצאצאים של תושבי טהיטי ושרידי המורדים של המרד על הבאונטי, אשר התיישבו באי לאחר שעזבו את פיטקרן. בשנת 1867 נוסד באי מיסיון מלנזי, ובשנת 1882 הוקמה באי כנסייה.

[עריכה] גאוגרפיה

מפת האי נורפוק
הגדל
מפת האי נורפוק

האי נורפוק ממוקם בדרום האוקיינוס השקט, מזרחית לאוסטרליה. שטחו של האי 34.6 קמ"ר ואין בו גופי מים. אורך קו החוף של האי - 32 ק"מ, ורוב קו החוף הנו מצוקים, פרט לאזור מפרץ סידני ומפרץ אמילי.

לאי אין נמלים טבעיים ומעבורות מובילות לאי סחורות ואנשים ונוחתות באזור קינגסטון ומפרץ קסקייד. הנקודה הגבוהה באי הוא הר בייטס שגובהו 319 מטרים מעל פני הים, והוא ממוקם בצפון מזרח האי.רוב שטח האי מתאים לחקלאות.

המשאב הטבעי העיקרי של האי הינו דיג, ו-25% משטחי האי הם שטחי מרעה.

האזור סביב הר בייטס הינו פארק לאומי. שטחו של הפארק מכסה 10% משטח האי, והוא מיוער ברובו. שני איים המצויים דרומית לאי נורפוק - האי נפיאן והאי פיליפ מהווים חלק מהפארק. רוב הצמחייה של האי פיליפ נאכלה על ידי חזירים וארנבות שהובאו אליו על ידי מתיישבים אירופאים, ועל כן רוב שטחו של האי הוא אדמה חשופה בצבעי חום - אדום. כיום מבוצעות עבודות שיקום באי אשר מטרתם להביא לגידול צמחיה מחודשת בו.

[עריכה] שלטון וממשל

בראש מדינת האי נורפוק עומדת המלכה אליזבת השניה. ניהול האי בפועל מתבצע על ידי הממשלה האוסטרלית באמצעות מנהלן הממונה על ידיה, האחראי ליחסי החוץ של האי. כיום (2004) המנהלן הינו גראנט טאמבלינג.

באי מועצה מחוקקת הנבחרת מדי שלוש שנים. במועצה תשעה מושבים. ארבעה מבין חברי המועצה מהווים מועצה מבצעת, אשר משמשת גוף מייעץ למנהלן. ראש המועצה הנוכחי הינו ג'פרי רוברט גארדנר. חברי המועצה נבחרים על בסיס אישי ולא כחלק ממפלגות פוליטיות.

בירת האי הרשמית היא קינגסטון

החג הלאומי הראשי באי היו יום באונטי הנחגג מידי שנה ב-8 ביוני לזכר הגעתם של מתיישבי פיטקרן בשנת 1856.

מרבית שיטת המשפט באי מתבססת על שיטת המשפט האוסטרלי והמשפט המקובל האנגלי.

מהיותו של האי טריטוריה של אוסטרליה, לאי אין שגרירויות ונציגויות בארצות זרות, ואין נציגויות זרות באי. כמו כן אין האי רשאי להשתתף בגופים בינלאומיים, מלבד גופים המארגנים אירועי ספורט.

[עריכה] יחסים עם אוסטרליה

מעמדו של האי נורפוק שנוי במחלוקת. אף כי האי מהווה באופן רשמי חלק מאוסטרליה, מרבית תושבי האי טוענים כי לאי הוענקה עצמאות על ידי המלכה ויקטוריה, כאשר נתנה את רשותה לאנשי האי פיטקרן להתיישב באי. תושבי האי אינם מחויבים לשלם מס לאוסטרליה, וכן חוקי ההגירה לאי שונים מחוקי ההגירה לאוסטרליה.

לתושבי אוסטרליה אין זכות מוקנית להגר לאי, והם חייבים לשאת דרכון אם ברצונם להגיע לאי. תיירים בלי אשרת כניסה לאוסטרליה המבקרים באי לא יורשו להיכנס לאוסטרליה.

כדי להפוך לתושב האי נדרשת חונכות של אחד התושבים של האי.

[עריכה] פשע

אחוז הפשיעה באי נמוך ביותר, אולם מאז שנת 2000 היו באי שתי רציחות, אחת מהן של נושא משרה ממלכתית.

[עריכה] כלכלה

עיקר כלכלת האי מתבססת על התיירות. ממשלת האי אוסרת יבוא פירות וירקות לאי. חלק מתצרוכת הבקר של האי מיובאת.

המטבע המקומי הוא דולר אוסטרלי.

[עריכה] דמוגרפיה

האי נורפוק. במרחק ניתן לראות את האי נפיאן והאי פיליפ
הגדל
האי נורפוק. במרחק ניתן לראות את האי נפיאן והאי פיליפ

באי נורפוק 1,853 תושבים (יולי 2003). קצב גידול האוכלוסייה 0.01% תושבים. מתוך תושבי האי 20.2% מתחת לגיל 14, 63.9% בין הגילאים 64-15 ו-15.9% מעל גיל 65.

ההגירה השלילית באי בשנים האחרונות גדלה, בשל מעבר של תושבים לאוסטרליה ולניו זילנד. בית הספר המקומי היחיד הינו בית ספר יסודי. התלמידים נאלצים לאחר מכן לעזוב את האי על מנת להמשיך את לימודיהם.

רוב תושבי האי לבנים פרוטסטנטים מתוכם 37.4% אנגליקנים, 14.5% חברי כנסיית האיחוד (Uniting Church), ו-3.1% חברי כנסיית מקדמי היום השביעי (Seventh-day Adventist Church)‏. 11.5% מתושבי האי קתולים.

תושבי האי דוברים אנגלית ונורפוקית - שילוב בין אנגלית של המאה ה-18 וטהיטית.

[עריכה] תחבורה

באי אין נמלים, ומסילות ברזל. יש באי שדה תעופה אחד שאורך מסלולו 1950 מטרים. כמו כן באי 80 ק"מ של דרכים סלולות.

[עריכה] תקשורת

באי 2532 מנויי טלפון (נכון ל־2004). הקידומת הבינלאומית של האי: 672.

האי מקושר בכבל תת ימי לאוסטרליה, ניו זילנד וקנדה.

סיומת האינטרנט של האי - nf.

[עריכה] קישורים חיצוניים

THIS WEB:

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - be - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - closed_zh_tw - co - cr - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - haw - he - hi - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - ms - mt - mus - my - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - ru_sib - rw - sa - sc - scn - sco - sd - se - searchcom - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sq - sr - ss - st - su - sv - sw - ta - te - test - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tokipona - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu

Static Wikipedia 2008 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Static Wikipedia 2007:

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - be - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - closed_zh_tw - co - cr - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - haw - he - hi - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - ms - mt - mus - my - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - ru_sib - rw - sa - sc - scn - sco - sd - se - searchcom - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sq - sr - ss - st - su - sv - sw - ta - te - test - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tokipona - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu

Static Wikipedia 2006:

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - be - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - closed_zh_tw - co - cr - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - haw - he - hi - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - ms - mt - mus - my - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - ru_sib - rw - sa - sc - scn - sco - sd - se - searchcom - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sq - sr - ss - st - su - sv - sw - ta - te - test - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tokipona - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu