נדב ואביהוא
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נדב ואביהוא, היו בניו של אהרן הכהן, ואחיהם של אלעזר ואיתמר. יחד עם אביהם ושאר אחיהם, הם היו כוהנים לאלוהים ושירתו בקודש, באוהל מועד, ואילולא מת נדב, כבכורו של אהרון היה יורש את תפקידו של אביו ככהן גדול.
המקרא מספר שנדב ואביהוא הקריבו לפני אלוהים "אֵשׁ זָרָה, אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אֹתָם" (ויקרא, פרק י, פסוק א), וכעונש על כך, יצאה אש מאת אלוהים ושרפה אותם חיים. חז"ל הסבירו שעונשם היה "מידה כנגד מידה", שכן השניים חטאו באש, ונהרגו באש. לאחר מותם, אחיהם הצעירים אלעזר ואיתמר מילאו את תפקידם.
חז"ל נחלקו בדעותיהם בדבר חטאם של נדב ואביהוא. רבי אלעזר אמר "לא מתו נדב ואביהוא אלא שהורו הלכה לפני משה רבן" (תלמוד ירושלמי, מסכת גיטין, פרק א, הלכה ב). התלמוד הבבלי מרחיב בסוגיית יהירותם של השניים, ומוסיף "וכבר היו משה ואהרן מהלכין בדרך ונדב ואביהוא מהלכין אחריהן וכל ישראל אחריהן אמר לו נדב לאביהוא אימתי ימותו שני זקנים הללו ואני ואתה ננהיג את הדור" (שם, מסכת סנהדרין, דף נב ע"א). על פי טענה אחרת, חטאם של נדב ואביהוא היה שנכנסו שתויי יין למקדש, שכן לאחר מותם הזהיר אלוהים את אהרן שהוא ובניו לא יכנסו שיכורים לאוהל מועד: "יַיִן וְשֵׁכָר אַל-תֵּשְׁתְּ אַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ, בְּבֹאֲכֶם אֶל-אֹהֶל מוֹעֵד - וְלֹא תָמֻתוּ" (ויקרא, פרק י, פסוק ט).
ירבעם בן נבט קרא לבניו נדב ואביה, ככל הנראה כשמותיהם של נדב ואביהוא כדי להציג את עצמו ככהן של הבמה בבית אל.
