כתבי קודש
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לכל אחת מהדתות יש את כתבי הקודש שלה, המכילים את עקרונות הדת, ופעמים רבות מיוחסת כתיבתם לכוח עליון (אלוהים), שהכתיב את כתבי הקודש לנביאו.
כתבי הקודש של הדתות המרכזיות:
- יהדות: התנ"ך
- נצרות: התנ"ך ("הברית הישנה" בטרמינולוגיה נוצרית) והברית החדשה
- איסלאם: הקוראן
- הינדואיזם: ודות, בהאגאוואד גיטה
את הביטוי "כתבי הקודש" (בה"א הידיעה), יש לפרש על-פי ההקשר, כלומר על-פי דתו של הדובר או על-פי הנושא שהוא עוסק בו.
כתבי הקודש זוכים לתפוצה רחבה ביותר, ומתורגמים לשפות רבות, כך שיהיו זמינים למאמינים בכל שפה שהם דוברים בה, אם כי יש עדיפות מובהקת לשפה המקורית שבה נכתבו כתבי הקודש (להמחשה ראו: תרגומי התנ"ך). לעתים מעניקה הסמכות הדתית העליונה בדת מסוימת הכרה רשמית לגרסה מסוימת של כתבי הקודש של דת זו.
בנוסף לטקסים דתיים, שבהם מקומם של כתבי הקודש מובן מאליו, משולבים כתבי הקודש גם בטקסים חילוניים. דוגמה מובהקת לכך היא טקס השבעתו של טירון בצה"ל, שבסיומו מוענק לחייל עותק של התנ"ך. במדינות שונות נדרשים עדים להישבע על כתבי הקודש קודם שהם מתחילים בעדותם.
