כנרת (מושבה)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| כנרת (מושבה) | |
|---|---|
| סמל היישוב | |
| שנת יסוד | |
| תעתיק לאנגלית | |
| סה"כ תושבים | 500 |
| שטח שיפוט | 7,000 ד' |
| אוכלוסייה | |
| גילאי 4-0 | 6.6% |
| גילאי 9-5 | 8.5% |
| גילאי 14-10 | 12.4% |
| גילאי 19-15 | 9.8% |
| גילאי 29-20 | 11.9% |
| גילאי 44-30 | 23% |
| גילאי 59-45 | 14.5% |
| גילאי 64-60 | 2.3% |
| 65 ומעלה | 10.9% |
| חינוך | |
| סה"כ בתי ספר | - |
| יסודיים | - |
| על-יסודיים | - |
| תלמידים | 0 |
| יסודיים | - |
| על-יסודיים | - |
| מספר כיתות | - |
| ממוצע תלמידים לכיתה |
0.0 |
| לפי נתוני הלמ"ס לסוף שנת 2001 |
|
מושבת כנרת היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל. שטח השיפוט שלה הוא 7,000 דונם. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1959. לפי נתוני הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) נכון ל ספטמבר 2003 יש בכנרת (מושבה) 500 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 2.4 אחוז. רוב תושבי כנרת הם יהודים.
לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2001, המועצה המקומית מדורגת בדרוג חברתי-כלכלי גבוה (8 מתוך 10).
המושבה כנרת נמצאת לחופו הדרומי מערבי של ימת הכנרת, כ-6 ק"מ מדרום לטבריה, מצפון לקבוצת כנרת. נקראת בעקבות שמה של כנרת הקדומה. את המושבה ייסדה בשנת 1908 חברת יק"א. בראשיתה יושבה על ידי איכרים מהמושבות הותיקות בארץ, אולם במשך 4 הנים שלאחר מכן התחלפה מרבית האוכלוסייה בחלוצים צעירים מבני העלייה השנייה. בשנות ה-50 הוקמה מועצה מקומית אשר פועלת לשימור אופיו הכפרי של המקום ולשיחזור ושימור אתריו הקדומים.
בישוב נמצאת חוות כנרת, החווה החקלאית הראשונה אשר הוקמה ב-1908 על אדמת הקרן הקיימת לישראל ובכספי הסוכנות. בחווה נולד רעיון הקיבוץ, הוקם משק הפועלות הראשון והוקמה חוות הלימוד לנערות שנועדה "למלא את החסרון בפועלות מנוסות המורגש בארץ... להקנות לצעירות ידיעה בכל מקצועות המשק שהאישה יכולה להתמחות בהן, כדי שתוכלנה לקבל עליהן הנהלת מטבחים לפועלים וסידורם, סידור קבוצות לגידול ירקות וליתר מקצועות המשק, שעל ידן תוכלנה לעבוד ולהתקיים הפועלות החדשות שנכנסות לארץ". מחצר כנרת יצאו גרעינים להגשים את רעיון הקיבוץ (דגניה א') והמושב. בה נוסד (1916) "המשביר" וממנו צמחו "המשביר המרכזי" ו"המשביר לצרכן". בחווה חיו ופעלו ברל כצנלסון, אהרון דוד גורדון, ובה עבדה וקיבלה את השראתה רחל המשוררת. המקום הוכרז אתר לאומי.
בשנים האחרונות משנה היישוב את פניו ואף שגם בני הדור השני והשלישי ממשיכים לעסוק בחקלאות (זית, תמר, מנגו, הדר ועוד) ירד חלקה של החקלאות ונתווספה לישוב אוכלוסייה עירונית. בכוונתה של המושבה להמשיך את מגמת ההתרחבות.
