ימת בלחש
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ימת בלחש (בקזחית: Balqash Köli) הינה ימה בדרום מזרח קזחסטאן. ימה זו היא השנייה בגודלה באסיה המרכזית (אחרי ימת אראל) ומהווה חלק מאזור הניקוז המרכז אסייתי הכולל את הים הכספי.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
הימה הייתה ידועה לגיאוגרפים הסינים כבר בשנת 103 לפנה"ס ונקראה פו קו או בו קו. בתקופת שושלת קינג ימת בלחש היוות הגבול הצפוני של סין.
בשנת 1864 הועבר השלטון באגם לאימפריית רוסיה בעקבות חוזה בין סין לרוסיה על הגבול הצפוני של סין. עם פירוקה של ברית המועצות בשנת 1991 הפכה הימה לחלק מקזחסטאן.
[עריכה] גאוגרפיה
שטחו של הים כיום עומד על 16,990 קמ"ר אולם בדומה לימת אראל, וכתוצאה מניצול מימי שבעת הנהרות המזינים את הימה, היא הולכת ומתייבשת. העיקרי מבין הנהרות המזינים את הימה הינו נהר אילי המוזן ממימי שלגים מאזור שינג'יאנג שבסין. העומק הממוצע באגם הינו 5.8 מטרים, והעומק המקסימלי עומד על 25.6 מטרים.
מחציתו המערבית של האגם הינה מים מתוקים, ואילו מחציתו המזרחית מלוחה.
[עריכה] כלכלה
מימי נהר האילי וימת בלחש מהווים מרכיב עיקרי בכלכלת קזחסטאן. מימי הנהר משמשים ליצור חשמל באמצעות סכרים הידרואלקטרים ומוסטים לצרכי השקיה (עובדה המביאה ליבוש הימה). הדייג במימי הימה משמש מרכיב חשוב בכלכלת המדינה.
בשל השימוש ההולך וגובר במימי האילי במעלה הנהר, צפוייה להתפתח מחלוקת בין סין המשתמשת במים לבין קזחסטאן הזקוקה למים במורד הנהר, וזקוקה לענף הדייג באגם.
עם הגידול בכלכלה הקזחית, התיעוש והעיור של המדינה גובר קצב זיהום מימי הימה. מספר הדגים פוחת והולך הן בשל יבוש הימה, הן בשל דייג יתר, והן כתוצאה מזיהום המים. כמו כן, בשל הזיהום ישנו חשש להכחדת מיני בעלי חיים המצויים בימה.
