יוהן כריסטיאן באך
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| יוהן כריסטיאן באך | |
|---|---|
 מלחין מהתקופה הקלאסית |
|
| תאריך לידה | 5 בספטמבר, 1735 לייפציג, גרמניה |
| תאריך פטירה | 1 בינואר, 1782 לונדון, בריטניה |
יוהן כריסטיאן באך (גם: "באך הלונדוני" [London Bach]), מלחין בן התקופה הקלאסית ובנו האחד-עשר של יוהן סבסטיאן באך.
[עריכה] מראשית לימודיו ועד 1762
אביו, וייתכן שגם בן דודו מדרגה שנייה, יוהן אליאס באך, לימדו מוזיקה את יוהן כריסטיאן הצעיר. רווחת הסברה שהספר ה-II של הפסנתר המושווה נכתב ושימש להדרכתו של יוהן כריסטיאן. יוהן כריסטיאן שימש כמעתיק אצל אביו. עם מות אביו ב-1750, עבר יוהן כריסטיאן ללמוד אצל אחיו למחצה, קארל פיליפ עמנואל באך, בברלין.
ב-1754 הוא נסע לאיטליה, שם למד הרמוניה אצל ג'ובאני בטיסה מרטיני, ובין השנים 1760 ו-1762 החזיק במשרת נגן עוגב בקתדרלה של מילנו, שבשבילה כתב שתי מיסות, רקוויאם, טה דאום ועוד. בסביבות התקופה הזו הוא המיר את דתו מלותרניות לקתוליות.
הוא היה היחיד מבניו של יוהן סבסטיאן שכתב אופרה באיטלקית, החל מאריות המבוססות על אופרות של אחרים וכלה בפסטישים. התאטרו רג'יו בטורין מינה אותו לכתוב ארטאסרז, סדרת אופרות שהוצגה ב-1760. הדבר הוביל להזמנות נוספות ולהצעות מונציה ומלונדון להלחין למענם אופרות. הוא נענה להזמנה מלונדון ונסע לשם ב-1762, והייתה זו לונדון שבה העביר את שארית חייו. משום כך, הוא נקרא לא פעם "באך הלונדוני". הקתדרלה של מילנו שמרה לו משרה פתוחה, בתקווה שישוב אליהם.
[עריכה] החיים בלונדון
במשך עשרים שנה הוא היה המוזיקאי הפופולרי ביותר באנגליה: יצירותיו הדרמטיות, שהופקו בתאטרון המלך, התקבלו בלבביות מצד הקהל.
הראשונה מביניהן, אוריון, הייתה הראשונה מבין מספר היצירות המוזיקליות שהשתמשו בהן בקלרינט. סדרת האופרות האחרונה שלו, חנינתו של סקיפיון (La Clemenza di Scipione) מ-1778, נותרה פופולרית בקהל הלונדוני במשך שנים רבות ומציגה קווים מקבילים מעניינים עם האופרה האחרונה של מוצרט בז'אנר הזה, חנינתו של טיטו (La Clemenza di Tito) מ-1791, דבר המעלה השערה שהמלחין הצעיר יותר שאב השראה מיצירתו של המבוגר ממנו.
יוהן כריסטיאן מונה לשר המוזיקה של המלכה, וחובותיו כללו שיעורי מוזיקה לב ולילדיה, וליווי בפסנתר, למלך, שניגן בחליל. הקונצרטים שלו, יחד עם קארל פרדריך אייבל באולמות כיכר הנובר, הפכו תוך זמן קצר לאחד ממקומות הבילוי החביבים על הציבור. המוזיקאים המפורסמים ביותר בתקופה זו הופיעו בקונצרטים הללו, כדוגמת הצ'לן ג'ובאני בטיסטה צ'ירי.
[עריכה] יחסיו והשפעתו על מוצרט
במהלך שנותיו הראשונות בלונדון, באך התיידד עם מוזיקאי צעיר אך מבטיח ביותר בשם מוצרט, אז בן שמונה, אשר היה שם כחלק מהמסעות האינסופיים שאירגן אביו ליאופולד כדי להציג אותו כילד פלא. מלומדים רבים סוברים, שיוהן כריסטיאן באך היה אחת ההשפעות החשובות ביותר על מוצרט, אשר למד ממנו כיצד לשוות מרקם זוהר ומושך לב למוזיקה שלו. ניתן לזהות ישירות השפעה זו בסונטה לפסנתר בסי במול של מוצרט (KV 315c, סונטת לינץ מ1783-1784) שניכרת בה השפעתן של שתי סונטות של באך, שמוצרט עשוי היה להכיר; ובעקיפין בנסיונו של באך בסונטה מוקדמת (הסונטה לפסנתר בדו מינור, אופוס 5 מס' 6) לשלב בצורה אפקטיבית יותר את הסגנון הגאלאנט של ימיו עם המוזיקה הפוגלית.
יוהן כריסטיאן באך מת בלונדון ביום הראשון של 1782. מוצרט כתב במכתב לאביו, שזה היה "אובדן לעולם המוזיקה". השניים תוארו כ"בלתי נפרדים" על ידי אביו של מוצרט, בתקופת היכרותם בלונדון. הם היו יושבים מול העוגב, מוצרט בחיקו של יוהן כריסטיאן, ושניהם מנגנים שעות על גבי שעות. מלומדים אומרים, לעתים קרובות, שהמוזיקה של מוצרט שאבה השראה רבה מיוהן כריסטיאן. זו בדיוק הסיבה לכך, שבשנים מאוחרות יותר אימץ מוצרט גם את המוזיקה של יוהן סבסטיאן באך. סביר להניח, שיוהן כריסטיאן השפיע על מוצרט במבני הסימפוניה והקונצ'רטו לפסנתר. הרוח והצליל של המוזיקה של מוצרט הצעיר ויוהן כריסטיאן דומים בצורה משמעותית. בעת מותו של באך, מוצרט הלחין את הקונצ'רטו לפסנתר מס' 12 בלה מז'ור, K.414; לחלק השני, אנדנטה, של הקונצ'רטו, יש נושא הקרוב לאחד הנושאים הנמצאים בפתיחה של לה קלאמיטה דל קואורי (La Calamità del Cuori) של באך. הסברה היא, שהפרק האיטי בקונצ'רטו של מוצרט נועד להיות מנחה לבאך והוקרה למוזיקה שלו ולחשיבותו ביצירות של מוצרט עצמו.
קטגוריות: מלחינים | מלחינים גרמנים | באך
