יוג'ין אורמנדי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יוג'ין אורמנדי (18 בנובמבר 1899 - 12 במרץ 1985) היה מנצח וכנר.
אורמנדי נולד בשם ינו בלאו בבודפשט, הונגריה ולמד בקונסרבטוריון של בודפשט, שם היה תלמידו של ינה הובאי. בשנת 1921 היגר לארצות הברית ואימץ לו שם חדש משם האוניה שעליה הפליג - הנורמנדי. בארצות הברית עבד תחילה ככנר ואחר כך כמנצח על תזמורת תיאטרון הקפיטול בניו יורק, קבוצה שליוותה סרטים אילמים.
אורמנדי התמנה למנצחה של התזמורת הסימפונית של מיניאפוליס (כיום תזמורת מינסוטה בשנת 1931 והמשיך שם עד 1936. בימים הקודרים של השפל הגדול, התקשרה חברת RCA ויקטור בחוזה למספר רב של הקלטות עם אורמנדי ועם תזמורת מיניאפוליס, בין היתר הקליטו את הסימפוניה השביעית של ברוקנר והסימפוניה השנייה של מהלר. רמת הגבוהה של הקלטות אלה תרמה לקידום שמו של אורמנדי כמוזיקאי יוצא מן הכלל. עזר נוסף, נכבד ביותר, קיבלה הקריירה שלו מארתור ג'ודסון, המנהל בעל ההשפעה הרבה ביותר בזירת המוזיקה הקלאסית באמריקה בשנות ה-30.
תקופת כהונתו בת 44 השנים של מאסטרו אורמנדי עם תזמורת פילדלפיה היא מקור לחלק גדול משמו ופרסומו כיום. אורמנדי התמנה למנצח חבר של תזמורת פילדלפיה (לצד ליאופולד סטוקובסקי) בשנת 1936, ובשנת 1938 מונה למנהל מוזיקלי ומנצח עד לפרישתו בשנת 1980, כאשר הוכתר למנצח כבוד של התזמורת.
אורמנדי עיצב את סגנון הלגאטו העשיר שתזמורת פילדלפיה התפרסמה בו, בייחוד במונחים של קשתנות וגוון צליל של קבוצת כלי המיתר. סגנונו זכה לשבחים על עושר צליליו אך גם לביקורת על העדר מכוון של כל מגע אישי אמיתי. בשנים האחרונות מבקרי מוזיקה רביזיוניסטים נוטים להמעיט בהישגיו של אורמנדי ובהשפעתו, אף כי אורמנדי הגביה מאוד את הרף לאמות מידה לביצוע מוזיקה. הוא הציג יושרה אישית ומוזיקלית יוצאת דופן וכושר מנהיגות מעולה. על דוכן הניצוח היה רשמי ומאופק.
אורמנדי נודע במיוחד ביצירות מסוף התקופה הרומנטית וראשית המאה ה-20. הוא קידם את המוזיקה של סרגיי רחמנינוב וניצח על בציע הבכורה של המחולות הסימפוניים" שלו. הוא ניצח גם על ביצוע הבכורה של כמה סימפוניות משל דימיטרי שוסטקוביץ' ושל יצירות אחדות משל מלחינים אמריקאים.
יוג'ין אורמנדי ניצח על תזמורתו בקונצרטים רבים בארצות הברית ובסיורים בארצות אחרות, שבין המפורסמים בהם סיור הופעות בפינלנד בשנת 1955, שבו ביקרו רבים מחברי התזמורת את המלחין הפיני הקשיש יאן סיבליוס באחוזתו הנידחת, וסיור בסין בשנת 1973, שבו ניגנה התזמורת לפני קהל מאזינים נלהב, שהיה מנותק במשך עשורים רבים ממוזיקה קלאסית מערבית.
אורמנדי גם הופיע כמנצח אורח עם תזמורות אחרות, ובסוף שנות ה-60 הקליט את הסימפוניה "מן העולם החדש" של דבוז'ק, בביצוע מרשים בייחודו, עם התזמורת הסימפונית של לונדון. הוא ניצח גם על העטלף של יוהן שטראוס בביצוע המטרופוליטן אופרה בניו יורק, אך מעל לכל היה נאמן, במשך 48 שנים, לתזמורת פילדלפיה, שעמה הקליט, מאז 1936 ועד מותו, מאות הקלטות, המקיפות כמעט כל ז'אנר אפשרי במוזיקה הקלאסית.
