יהושע לדרברג
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יהושע לדרברג (Joshua Lederberg) (נולד 23 במאי 1925). ביולוג מולקולרי אמריקאי יהודי, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה לשנת 1958 על מחקרו על המבנה הגנטי והתפקוד במיקרואורגניזמים. לדרברג זכה במחצית הפרס ואילו במחציתו השנייה התחלקו אדוארד לורי טטום וג'ורג' וולס בידל.
בנוסף לתרומותיו בשטח הביולוגיה, לדרברג ערך מחקרים מקיפים בתחום האינטליגנציה המלאכותית, כולל עבודה בנאסא בתכניות ניסיוניות לייסוד חיים על כוכב מאדים.
תוכן עניינים |
[עריכה] ילדותו ונעוריו
לדרברג נולד בעיירה מונטקלייר ניו ג'רסי לרב צבי לדרברג ואשתו אסתר, זמן קצר לאחר שהיגרו לארצות הברית מישראל. בגיל 15 סיים לימודי תיכון בעיר ניו יורק. לאחר סיום לימודיו הורשה לבצע ניסויים במעבדת המכון האמריקאי למדע. בשנת 1941, בהיותו בן 16, הוא החל לימודיו באוניברסיטת קולומביה וסיים תואר ראשון בזואולוגיה בשנת 1944. בתקופת לימודיו עבדיו במעבדת בית חולים של הצי האמריקאי בביצוע בדיקות דם וצואה לחיידק המלריה.
[עריכה] גנטיקה בקטריאלית
לדרברג החל לימודי רפואה באוניברסיטת קולומביה, אולם המשיך במקביל לעבוד במעבדה. השראתו הייתה גילוי חשיבות ה-DNA על ידי אוסוולד אייברי. לדרברג העלה השערה כי, בניגוד לדיעה הרווחת, חיידקים אינם מעבירים עותקים זהים של המידע הגנטי, דבר שהיה הופך את כל החיידקים באותו הקו לשיבוטים, זה של זה. לאחר שלא הצליח להתקדם במחקר זה באוניברסיטת קולומביה, הוא כתב לטטום והציע כי ישתפו פעולה במחקר. בין השנים 1946 - 1947 הפסיק לדרברג את לימודי הרפואה ועבר לאוניברסיטת ייל, כדי לחקור יחד עם טטום. לדרברג וטטום הראו כי החיידק Escherichia coli נכנס לשלב מיני במהלך חייו שבו הוא יכול לחלוק מידע גנטי בדרך של זיווג חיידקי. לאור תגלית זו ומיפוי חלק מן הכרומוזום של החיידק Escherichia coli, הוענק ללדרברג תואר דוקטור באוניברסיטת ייל בשנת 1947, הוא היה בן 22 באותה עת. בשנת 1946 בעת שהייתו באוניברסיטת ייל, הכיר את אסתר צימר והיא הייתה לאשתו ולשותפתו במחקריו. לזוג לא נולדו ילדים והם התגרשו מאוחר יותר.
במקום לשוב ללימודי הרפואה, לדרברג קיבל משרת הוראה בגנטיקה באוניברסיטת ויסקונסין במדיסון. בשנת 1952 הראו לדרברג ותלמידו נורטון זינדר כי בקטריופאג'ים יכולים להעביר מידע גנטי בין חיידקי סלמונלה. הליך זה, הנקרא טרנסדוקציה גנטית, הסביר כיצד חיידקים מסוגים שונים יכולים לפתח עמידות לאותה תרופה אנטיביוטית באופן מהיר מאד. בשנת 1957 ייסד לדרברג את המחלקה לגנטיקה רפואית באוניברסיטת ויסקונסין.
[עריכה] מחקר לאחר קבלת פרס נובל
בשנת 1958, בהיותו בן 33 בלבד, קיבל לדרברג פרס נובל על הישגיו ועבר לאוניברסיטת סטנפורד, שם ייסד מחלקה לגנטיקה. הוא שיתף פעולה עם פרנק מקפרלן בורנט במחקר על נוגדנים וירליים. לאחר שיגור הלווין ספוטניק בשנת 1957, לדרברג גילה דאגה בהשפעות הביולוגיות של חקר החלל. הוא כתב בעניין זה לאקדמיה הלאומית האמריקאית למדעים ופרס את דאגותיו באשר לסכנת כניסה של מיקרובים חוצניים לכדור הארץ על גבי חלליות. דבר שעלול לגרום לאסון עולמי. הוא טען גם שזיהום מיקרובי של לווינים מעשי-אדם, עלול לפגוע במאמצים למצוא חיים מחוץ לכדור הארץ. הוא הציע כי אסטרונאוטים השבים מן החלל לכדור הארץ יושמו בבידוד וייעשה טיהור מוחלט של הציוד הנשלח לחלל. לדרברג חבר לקארל סאגאן, כדי לתרום להרחבת תחום הביולוגיה בנאסא. בשנות השישים הוא שיתף פעולה עם אדוארד פייגנבאום במחלקת מדעי המחשב בסטפורד כדי לפתח את מערכת המומחה DENDRAL.
בשנת 1978 הוא התמנה לנשיא אוניברסיטת רוקפלר ושירת בתפקיד עד לפרישתו בשנת 1990. אז הפך לפרופסור בדימוס באוניברסיטה בתחום גנטיקה מולקולרית ואינפומטיקה.
החל משנת 1950 ובמשך כל חייו המקצועיים לדרברג שימש כיועץ לממשלת ארצות הברית. תחילה היה חבר בועדות ייעוץ מדעיות שונות לנשיא ארצות הברית. בשנת 1979 הוא הפך חבר בועדת מומחים בנושאי מדע ובטחון המייעצת למשרד ההגנה והיה אף יושב ראש הועדה לסרטן במינויו של הנשיא ג'ימי קרטר. בשנת 1989 הוענקה לו המדליה הלאומית למדעים. בשנת 1994 הוא עמד בראש כוח משימה של משרד ההגנה על נזקי הבריאות של מלחמת המפרץ ואשר חקרה את סינדרום מלחמת המפרץ. לדרברג היה אף יועץ של ארגון הבריאות העולמי (WHO)
בחודש יוני, 2005, בהיותו בן שמונים, כתב לדרברג לאתר פרס נובל כי שינה לאחרונה את מוקד מחקרו ועתה הוא מתמקד בשאלה: "מהו קצב הגידול המהיר ביותר לתא חיידק ומדוע?"
