טופוגרפיה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טופוגרפיה הוא תחום בגיאוגרפיה, העוסק בחקר תצורות פני השטח של כדור הארץ, תיאורן ומיפויים. (מיוונית, טופוס - שטח, גרפיה - רישום). תחום זה נלמד באוניברסיטה, תנועות נוער, חוגי סיירות ובצבא. ישום מעשי של תורה זו הוא ביצירת מפות טופוגרפיות ובניווט. לטופוגרפיה שימושים אזרחיים וצבאיים שונים, ובהם תיור, ניווט, וככלי עזר לפעילות צבאית ולהנדסה אזרחית. הגוף המרכזי האחראי על תחום זה בישראל, הוא המרכז למיפוי ישראל (מפ"י).
תוכן עניינים |
[עריכה] מיפוי טופוגרפי
כל שיטה של ייצוג פני שטח על נייר הינה בעלת הקשר לטופוגרפיה, בין אם צורת השטח תשתקף באמצעות צבע, הצללה או קוי גובה, ועם זאת מקובל שבמפה טופוגרפית ייצוג צורת השטח הינו דוקא באמצעות קוי גובה.
[עריכה] מפה טופוגרפית
- ערך מורחב – מפה טופוגרפית
מפה טופוגרפית היא מפה המכילה מידע ויזואלי לגבי צורתו החיצונית של השטח, באופן קרוב למציאות, כאשר צורת השטח מיוצגת באמצעות קוי גובה. משורטטים בה פרטים לגבי צורתו החיצונית של שטח מסוים, כמו נתוני תבליט, תכסית, גבהים ונקודות גובה אקראיות, תוך הקפדה על פרופורציה בין העצמים ותיאור גודל יחסי שלהם עד רמת פירוט של בניינים, תעלות מים, מערות ומעיינות. מפה טופוגרפית משמשת לשימושים אזרחיים וצבאיים שונים, כמו התמצאות בשטח וניווט בו, וככלי עזר בהכנה של תשתיות, ולפעילות צבאית. הקושי הגדול ביצירת מפה טופוגרפית היא בתרגום נאמן ומדוייק של פני שטח תלת ממדי לנייר שיש בו שני ממדים. ליצירת מפות מדוייקות פותחו שיטות שונות של מיפוי.
[עריכה] הכנת מפות
[עריכה] פוטוגרמטריה
- פוטוגרמטריה שבה מצולמים מהאוויר פני השטח, בתמונות נפרדות בחפיפה של 60% אחד מהשני, ולאחר מכן באמצעות חיתוך קרניים מעצמים זהים בתמונות החופפות יוצרים מפה. צילומים חופפים אלו גם מאפשרים לקבל מבט תלת ממדי של השטח. (לסרטון),
[עריכה] טאכימטריה
- טאכימטריה, (מדידה מהירה) היא שיטת מדידה ידנית שבה באמצעות מכשירי מדידה שונים מודדים מנקודה לנקודה את המרחק, והזוית האופקית והאנכית גם יחד. שיטה שהדיוק בה גדול מאוד, שנעשה בה שימוש בעיקר לצרכים ספציפיים ולא יצירת מפה שלמה.
[עריכה] מיפוי ממוחשב
- מיפוי ממוחשב שנהוג כיום להשתמש בו כדוגמת DTM (מודל גבהים ספרתי) שבו יוצרים מודל גבהים באמצעות חישוב הגבהים וקוי הזרימה של הגאיות. יצירת מפת שטחים נראים באמצעות מדידת נראוּת מנקודות לנקודות אחרות עד שמגיעים לחישוב מפת קווי גובה. (לסרטון). לעיתים משולבות כמה טכניקות ביחד, כמו בישראל בה הבסיס למפות הטופוגרפיות הוכן באמצעים אנלוגיים, אך כיום עדכונן נעשה באמצעות מיפוי ממוחשב.
[עריכה] מיפוי באמצעות צילום לייזר
[עריכה] מיפויים נוספים
[עריכה] תצלום אוויר
תצלום אוויר ולווין (תצ"א) - תצלום של פני השטח מהאוויר. יתרונו ניתן בעזרתו להבחין בפרטים עדכניים ובנתונים שאינם נמצאים במפה רגילה. חסרונו שקנה המידה שבו מעוות, ואינו יכול לשמש בסיס למדידות.
[עריכה] אורתופטו
אורתופוטו (מפתצלום) - תצלום מיושר לפי רשת קואורדינטות, שהוא בעצם הכלאה בין תצלום אוויר ומפה טופוגרפית, שבה בוטלה הפרספקטיבה המעוותת של הצילום ויושרה לקנה מידה של מפה טופוגרפית, וכך מקבלים אפשרות לראות מידע חזותי עם האפשרות למדוד קואורדינאטות.
[עריכה] שולחן חול
שיטה נוספת לייצג פני שטח הינה באמצעות דגם של שולחן חול. בדגם ניתן להמחיש את תצורת שטח מסוים באמצעות יצירת דגם מוקטן שמדמה את תוואי השטח בצורתו ולעיתים אף בצבעים ובתכסית. המגבלה של שולחן חול הוא שניתן להראות בו שטח קטן וקבוע, ולכן הוא שימושי בעיקר ללימוד של טופוגרפיה. לעיתים נהוג להשתמש בו בצבא כעזר טקטי לתכנון מבצעים או קרבות.
[עריכה] מודל תלת ממדי ממוחשב
עולם המיחשוב מבשר גם בתחום הטופוגרפיה חידושים. כיום ישנה אפשרות באמצעות תוכנות הדמייה, לראות כל שטח כהדמיה תלת ממדית. כך ניתן לקבל מודל קרוב יותר למציאות ולנתח את השטח טוב יותר. תוכנות אלו משמשות בעיקר ללימוד טופוגרפיה, אבל בעתיד בשילוב עם מחשב נייד או מחשב כף יד, הם יוכלו להוות תחליף למפה טופוגרפית.
[עריכה] פני השטח
טופוגרפיה מישורית היא צורת שטח שטוחה, טופוגרפיה הררית היא צורת שטח המורכבת מהרים.
בטופוגרפיה מישורית קל להתנייד אך קשה יותר לנווט, בשל העובדה שהתבליט שלה אחיד, וצריך להעזר בכיוונים, מדידת מרחקים, ותכסית קיימת, אך קל בדרך כלל לנוע בשטח. בטופוגרפיה מישורית קל להניח תשתיות, וקל יותר לקבל מידע על המתרחש בשטח.
לעומת זאת בטופוגרפיה הררית קל יותר לנווט, בשל התבליט הברורה שלו, אבל מאידך הפרשי הגובה היחסיים מקשים מבחינה פיסית על התנועה בשטח. בטופוגרפיה הררית יכולות להיוד הרבה "אזורים מתים", שקשה לקבל מידע לגביהם.
לטופוגרפיה גם השפעה על משקעים והיא אחד מהפרמטרים החשובים המשפיעים עליהם. כמות המשקעים גדלה ביחס ישר לגובה פני השטח. ככל שפני השטח גבוהים יותר כמות המשקעים תגדל. כך למשל בהר מירון הנמצא באותו קו רוחב לנהריה, אף שהוא נמצא בפנים היבשה - דבר שהיה אמור למעט את הגשם בו, מכיוון שהוא גבוה מנהריה בכ-1,200 מטרים, יורדת בו בממוצע תוספת של 500 מ"מ גשם לשנה. [1]
[עריכה] צורות תבליט
תבליט - תוואי שטח מוצק, פני השטח הגיאולוגי, שאיננו נתון לשינויים כמו הר ומישור. צורות התבליט במפה מיוצגות באמצעות קוים הקרויים קוי גובה, ולכל צורת תבליט צורת קוי גובה אופיינית שיש להכירה. תבליטי שטח נפוצים הם:
[עריכה] צורות תבליט בסיסיות:
-
- הר או גבעה - אזור שכל כיווניו הכלליים הם כלפי מטה. יופיע במפה לרוב כקו סגור בעל צורה שקרובה לאליפסה או עיגול.
- כיפה או פסגה - המקום העליון של ההר. יופיע במפה כעיגול סגור.
- שלוחה - צלע ההר או הגבעה, (שטח ששלושת כיוונו יורדים וכיוון אחד עולה). מיוצג במפה כרצף של קוים גליים.
- מכתש - בקע, ההפך מכיפה, (מכל כיווניו עולים כלפי מעלה). יופיע במפה כעיגול או אליפסה.
- גיא או ואדי - ההיפך משלוחה, (שטח ששלושת כיווניו עולים וכיוון אחד יורד). מיוצג במפה בדומה לשלוחה, כרצף של קוים גליים, אך בכיוון הפוך לשלוחה.
- אוכף - חיבור בין שני הרים או גבעות, (שטח ששנים מכיווניו עולים, ושניים מכיווניו יורדים).
[עריכה] צורות תבליט מורכבות:
-
- כיפה סמויה - כיפה שלא מופיעה במפה, מכיוון שהיא חוסה בצילה של כיפה גבוהה ממנה, והפרש הגבהים ביניהן פחות מקו גובה, (במפה של 1:50,000 פחות מ־10 מטרים), מה שלא מייחד לה קו גובה משל עצמה.
- קו רכס - קו דימיוני המחבר את ההרים ביחד.
- קו פרשת המים - קו רכס הגבוה ביותר באזור, שבו המים היורדים באזור מתפצלים לשני צדדיו, וזורמים לכיוונים מנוגדים.
- אגן ניקוז - תחום המנקז לתוכו את כל הגאיות שבאזור.
- מזלג ואדיות - חיבור בין כמה ואדיות, בירידה מהם מגיעים לאותו מקום, אבל בעליה אפשר לטעות, ולהכנס לואדי הלא נכון ולהגיע למקום אחר מהמתוכנן.
[עריכה] חתך טופוגרפי
חתך טופוגרפי הוא טרנסופרמציה של היטל העל של השטח המצוין במפה הטופוגרפית להיטל צד, על גבי נייר מילימטרי, דבר הנותן מבט של צופה מהצד וממחיש לו את הבדלי הגובה. החתך הטופוגרפי מאפשר חישוב זויות, קוי ראיה והמחשת התצורה הטופוגרפית של פני השטח. החתך יתבצע באמצעות שרטוט קו ישר בין שתי נקודות על המפה. דגימת הגובה בנקודות בעלות שינוי מגמה. רישום בטבלה של מרחק הנקודות מנקודת ההתחלה, גובהם ופרטים נוספים. ולאחר מכן שרטוט של הנקודות בגרף, שציר הX שלו מסמל את קנה המידה של המפה וציר הY את גובה השטח.
[עריכה] טופוגרפיה ואכלוס
לטופוגרפיה של השטח נודעה חשיבות גדולה לצורת האיכלוס של בני האדם במיוחד בעולם העתיק. ההתיישבות בהרים הייתה כרוכה בקשיים רבים. תנאים אקלימיים קשים יותר מאשר בבקעות ובמישור. ריחוק ממים שזרמו בנהרות או במעיינות. שטחים שקשים יותר לעיבוד. קושי בתנועה ושינוע של סחורות ומוצרים. ביהודה ושומרון אפשר לראות שהכפרים הערביים בנויים רובם בעמקים ומיעוטם בראשי ההרים. כיום בעידן של התיעוש והטכנולוגיה נודעת חשיבות פחותה לתנאים הטופוגרפיים, מכיוון שהאדם באמצעות המיכון והטכנולוגיה, מפצה על התנאים הקשים שבמקומות הגבוהים.
[עריכה] ראו גם
קרטוגרפיה | קרטומטריה | גאודזיה | גאומורפולוגיה | ניווט
[עריכה] לקריאה נוספת
- הלל בירגר, טופוגרפיה, הקיבוץ המאוחד, תל אביב, תשל"ח
- ז'. גנדלר ונ' קדמון, המפה הטופוגרפית - הפקת מידע ושימושים, מפות ומיפוי, ירושלים, 1982, עמ' 46-33.
- מ' סופר, דפי עזר ללימודי הטופוגרפיה, אקדמון, תש"ן.
- יסודות בקריאת המפה, מט"ח
[עריכה] קישורים חיצוניים
- מפות טופוגרפיות וצילומי לויין של ישראל, אתר עמוד ענן
- לימוד טופוגרפיה, אתר צופי תל אביב
- מפות ותצלומי לווין, אתר טראסרבר
- מפות טופוגרפיות של ישראל בקנה מידה של 1:50,000, אוניברסיטת ברקלי
- מפות טופוגרפיות של ישראל לצפיה באינטרנט (בין 1:100,000 ל1:400,000) ולרכישה (עד 1:25:000), אתר מרכז מיפוי ישראל
[עריכה] הערות שוליים
- ^ גיאוגרפיה של ארץ-ישראל, בהוצאת עם עובד, עמ' 109
