הודו-סין
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הודו-סין או הודו-סין הצרפתית, הייתה פדרציה של קולוניות צרפתיות בדרום-מזרח אסיה וחלק מהאימפריה הקולוניאלית הצרפתית. הפדרציה הורכבה מטונקין, אנאם וקוצ'ין הסינית (שלושתן כיום בויאטנם) יחד עם לאוס והרפובליקה החמרית (כיום קמבודיה). כמונח גאוגרפי, כוללת הודו-סין גם את תאילנד ובורמה.
במהלך השנים 1885-1884 השתלטה צרפת על טונקין, תוך כדי מלחמתה עם סין ואיחדה את החברות בה (מלבד לאוס שהצטרפה ב1893) לפדרציה ב1887. בירתה הייתה האנוי והמשטר בה היה משטר בובות של קיסרים מקומיים.
בספטמבר 1940, במהלך מלחמת העולם השניה, נכנעה צרפת של וישי (שהייתה כפופה באותו הזמן לגרמניה הנאצית) לדרישתה של האימפריה היפנית לגבי הכנסת כוחות צבא יפניים לתחומה של טונקין. בטווח המיידי הייתה צריכה יפן את שטחה של טונקין כדי להתקרב פיזית לסין, איתה היא ניהלה מלחמה באותו זמן (מלחמת סין-יפן השניה), אך לטווח הארוך שירתה התוכנית את מטרתה של יפן להשתלט על כלל אזור האוקיינוס השקט, תוכנית שנתמכה על ידי גרמניה בהחלישה במלחמה את השליטות המרכזיות של האזור הפסיפי: הולנד וצרפת. לאחר שקיבלה את השליטה בטונקין שימרה יפן את המדיניות והמנהיגות הצרפתית במדינה.
ב9 במרץ 1945, כאשר צרפת נשלטת ברובה על ידי בעלות הברית, גרמניה מנהלת קרבות נסיגה אחרונים וארצות הברית שלוטת ברוב מרחבי האוקיינוס השקט, החליטה יפן להשתלט על הודו-סין כולה. היפנים שלטו בפדרציה עד לכניעתם באוגוסט של אותה שנה לאחר התקיפה הגרעינית על הירושימה ונגסקי.
לאחר המלחמה ניסתה צרפת לשקם את מעמדה כשליטת האזור, אך נתקלה בהתנגדות מצדו של ה"וייט-מין", ארגון קומוניסטי-לאומי וייאטנמי שהונהג על ידי הו צ'י מין. במהלך המלחמה נתמך ארגונו של הו על ידי ארצות הברית על מנת להחליש את יפן, ולאחר המלחמה שלט הארגון במדינה (למעט אזורי הערים) למעשה החל מעזיבת הצרפתים במרץ 1945. לאחר שנשיאה של ויאטנם שוכנע על ידי הארגון לפרוש ממשרתו, הכריז הו, כנשיא ויאטנם על עצמאותה של הרפובליקה הדמוקרטית של ויאטנם. אך לפני שהספיק להשלים את צעדיו אלו, פלש כח בריטי-צרפתי-הודי, בסיוע שבויי מלחמה יפניים לויאטנם וכונן שם מחדש את המשטר הצרפתי. קרבות מרים התפתחו במדינה, ובשנת 1950 הכריז הו בשנית על הקמת הרפובליקה כאשר הפעם הוא זוכה לתמיכתן של ברית המועצות וסין.
הלחימה נמשכה עד למרץ 1954 כאשר הויאטנמים גברו לבסוף על הצרפתים. נצחון זה גם פילג את המדינה לצפון ויאטנם, שנשלטה בידי הוייט-מין, ולדרום ויאטנם (ידועה גם כרפובליקה של ויאטנם) שנתמכה על ידי ארצות הברית בריטניה וצרפת. לאחר הפיצול תם עידן שליטתה של צרפת באזור והיא פינתה את מקומה לארצות הברית שהתערבה בפוליטיקה האזורית התערבות שבסופו של דבר התפתחה למלחמת וייטנאם. באותה שנה, במהלך ועידת ז'נבה, ויתרה צרפת רשמית על כל תביעה לבעלות טריטוריאלית באזור הודו-סין.
לאוס וקמבודיה, שזכו גם הן לעצמאות ב1954, נגררו בעל כורחן למלחמת ויאטנם.
