קתדרלת שטרסבורג
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| קתדרלת שטרסבורג | |
 |
|
| הבניין הגבוה בעולם בין השנים: 1625 - 1847 | |
| הבניין הקודם שנשא בתואר | כנסיית אולף הקדוש, טאלין |
| הבניין הבא שנשא בתואר | כנסיית ניקולאי הקדוש, המבורג |
| מיקום | קלן, גרמניה |
| גובה (במטרים) | 142 מטר |
| קומות | אין |
| נבנה | 1176-1439 |
קתדרלת שטרסבורג (בצרפתית: Cathédrale Notre-Dame , בגרמנית: Straßburger Münster) היא קתדרלה גותית בשטרסבורג, צרפת. למרות שהקתדרלה לא הושלמה, היא נחשבת לאחת הדוגמאות הטובות לאדריכלות הגותית בשיאה. האדריכל ארווין פון שטיינבך חתום על תרומות משמעותיות לבניה החל מ-1277 עד למותו ב-1318.
עם מגדל שמתנשא לגובה 142 מטר, הקתדרלה הייתה המבנה הגבוה בעולם מ-1625 עד 1847. היא נשארה הכנסיה הגבוה בעולם עד בניית כנסיית ניקולאי הקדוש בהמבורג ב-1847, והקתדרלה הגבוהה בעולם עד להשלמת הצריח של קתדרלת רואן (שהתנשא לגובה 151 מטר) בשנת 1876.
הקתדרלה תוארה בידי ויקטור הוגו כ"פלא ענק ועדין" [1] הפאר של הקתדרלה נראה הרחק על פני המישורים של אלזאס וניתן לראות את המגדל מהרי Vosges או מהיער השחור שנמצא בצידו השני של נהר הריין.
מזימה איסלאמית לפיצוץ הקתדרלה סוכלה בידי משטרת גרמניה בשנת 2000.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
[עריכה] מבנים קודמים באתר
האתר שבו נמצאת קתדרלת שטרסבורג שימש מספרים מבנים דתיים, החל מהתקופה הרומית בה הרומים כבשו את גאליה אז ניצב מקדש רומי באתר וכלה בקתדרלה הגותית הנוכחית.
הקתדרלה הראשונה הוקמה על ידי הבישוף ארבוגאסט (Saint Arbogast) בסוף המאה ה-7, על בסיס מקדש שהוקדש למריה הקדושה, וכיום לא נשאר ממנה שום שריד.
במאה ה-8, הקתדרלה הראשונה הוחלפה במבנה חשוב יותר, שהושלם תחת שלטונו של קארל הגדול. הבישוף רמיגיוס פון שטראסבורג (Remigius von Straßburg) ביקש להיקבר בקריפטה, לפי צוואתו מ-778. בבניין זה שבועות שטרסבורג נאמרו ב-842. חפירות שנערכו באתר חשפו שלקתדרלה הקרולינגית הזאת היו 3 ספינות ו-3 אפסיסים. שיר של הבישוף רת'ו תיאר את הקתדרלה כמוקשטת בזהב ואבנים יקרות. הבזיליקה נשרפה מספר פעמים: ב-873, ב-1002 וב-1007.
ב-1015 הבישוף ורנר פון האבסבורג הניח את אבן הפינה של קתדרלה חדשה, שהוקמה על חורבות הבזיליקה הקרולינגית. הוא בנה את הקתדרלה בסגנון רומנסקי. הקתדרלה נשרפה ב-1176 מכיוון שבאותה תקופה הספינות כוסו במסגרות מעץ.
אחרי האסון החליט הבישוף היינריך פון האסנבורג לבנות קתדרלה חדשה, יותר יפה מזו של באזל שהושלמה זה עתה. בניית הקתדרלה החדשה החלה על היסודות של המבנה הקודמת ונסתיימה רק כעבור מספר מאות.
[עריכה] בניית הקתדרלה הגותית (1176-1439)
הבנייה החלה עם אגף המקהלה והחלק הצפוני של בית הרוחב שנבנו בסגנון רומנסקי אך ב-1225 הגיעו אדריכלים, בעלי מלאכה ואמנים מהסדנה של קתדרלת שארטר ועשו מהפכה בבנייה בכך שהעבירו אותה לסגנון הגותי. כדי למצוא כסף לסיים את הספינה הראשית, הכנסייה מכרה כתבי מחילה (Indulgences) החל מ-1253. הכסף נשמר בידי Oeuvre Notre-Dame שגם שכרה אדריכלים, בנאים וסתתים.
אבני חול הובאו מ-Vosges ושמשו בבנייה, דבר שנתן לקתדרלה את הגוון הורוד שלה.
כמו העיר שטרסבורג עצמה, הקתדרלה משלבת השפעות גרמניות וצרפתיות, בעוד שהאגף המזרחי (המקהלה ושער הדרומי) בעלי מאפיינים רומנסקיים.
מעל כולם, מעוטרת באלפי דמויות ותבליטים, החזית המערבית המפורסמת היא יצירת מופת של האדריכלות הגותית. המגדל הוא אחד הראשונים שסמך באופן ממשי על אומנות גבוהה, כאשר הופעתו הסופית היא במדע רבה ליניאריות (קווים ניצבים) מסותת באבן. בעוד שחזיתות אחרות תוכננו ושורטטו לפני הבנייה, לשטרסבורג יש את אחת החזיתות המוקדמות שלא סביר שבנייתן נעשתה ללא שרטוט. קתדרלת שטרסבורג וקתדרלת קלן מייצגות את אחד השלבים המוקדמים ביותר באדריכלות בו נעשה שימוש בשרטוט אדריכלי. עבודתו של פרופסור רוברט או. בורק (Robert O. Bork ) מאוניברסיטת איווה מציעה שהתכנון של החזית המערבית של שטרסבורג, בזמן שהיא נראית אקראית במורכבתה, ניתנת לבניה באמצעות סדרה של מתומנים מסובבים.
המגדל הצפוני, שהושלם ב-1439, היה הבניין הגבוה ביותר בעולם בין השנים 1625 (כאשר הצריח של כנסיית אולף הקדוש בטאלין נשרף) ו-1847 (אז הוקמה כנסיית ניקולאי הקדוש בהמבורג). המגדל הדרומי שתוכנן מעולם לא הושלם וכתוצאה מכך נתקבלה צורתה האסימטרית של הקתדרלה, דבר שהפך אותה לאחד מסמליו הבולטים של אזור אלזאס. מקומת התצפית ניתן לראות למרחק 30 ק"מ, דבר שמספק תצפית על גדות נהר הריין והרי ה-Vosges עד ליער השחור.
[עריכה] השעון האסטרונומי
- מאמר מורחב באנגלית: en:Strasbourg astronomical clock.
בית הרוחב הדרומי מכיל שעון אסטרונומי בגודל 18 מטר. שעון זה הוא אחד הגדולים בעולם. השעון הקודם נקרא "Dreikönigsuhr" ("שעון מלך שלוש") של 1352-1354 ומוקם בקיר הנגדי למיקומו הנוכחי של השעון הנוכחי. החל מ-1547 שעון חדש נבנה בידי כריסטיאן הרלין (Christian Herlin) ואחרים, אך הבנייה הופרעה כאשר הקתדרלה הועברה לכנסעה הרומית הקתולית. הבנייה הומשכה ב-1571 על ידי קונרד דאסיפודיוס (Conrad Dasypodius) והאחים הברכט (Habrecht), ושעון זה הכיל יותר פרטים אסטרונומיים. היו עליו ציורים מאת הצייר השוויצרי טוביאס שטימר (Tobias Stimmer). השעון עבד ותפקד על סוף המאה ה-18 וניתן לראותו כיום במוזיאון לאמנות דקורטיבית של שטרסבורג.
השעון הקיים נבנה בשנים 1838-1843 על ידי ז'אן בפטיסט שווילגה (Jean Baptiste Schwilgué) בתיבת השעון של דאסיפודיוס עם פחות או יותר אותן פונקציות, אבל מצויד במנגנון מכני חדש לגמרי. שווילגה ערך מחקרים מקדימים שנים לפני הבניה ואף תכנן מנגנון לחישוב תאריך חג הפסחא ב-1817, ובנה אב-טיפוס ב-1821. מנגנון זה יכול לחשב את תאריך חג הפסחא באמצעות כלל גרגוריאני מורכב.
החלק האסטרונומי מדויק באופן לא רגיל, הוא מראה שנה מעוברת, שוויון יום ולילה, ועוד מידע אסטרומוני ובכך היה מכונת חישוב מורכבת הרבה יותר משעון גרידא. לעיתים קרובות, הפונקציות המורכבות של השעון של שטרסבורג עשו שימוש בידע מתמטי ספציפי ומתקדם.
שעון זה הוא פלא מתמטי ויכל לקבוע את ה-computus, תאריך חג הפסחא בלוח השנה הנוצרי, עוד לפני המצאת המחשב. כיום תיירים רואים רק את הפסלים והחזית של השעון, אך מאחורי הפנים יש מנגנון יוצא דופן שמייצג את אחד נהדברים הנדירים והמיוחדים של הקתדרלה.
הדמויות המונפשות מופעלות בשעות שונות של היום. דמות אחד המלאכים משמיעה צליל בפעמון כאשר אחרת הופכת שעון חול. דמויות שונות, המייצגים שלבים וגילאים שונים בחיים (מילד עד קשיש) רוקדים לפני מלאך המוות. במפלס האחרון נמצאים השליחים, העוברים לפני ישו. השעון מראה הרבה יותר מהזמן הרשמי: הוא מראה גם את הזמן הסולרי, את היום בשבוע (כל יום מיוצג על ידי אל מהמיתולוגיה היוונית), החודש, השנה וכן את המזל האסטרולוגי, את המופע של הירח ואת המקום של מספר כוכבי לכת. כל האוטומטים האלה מופעלים ב-12:30 בצהריים.
לפי האגדה, נוקרו עיניו של יוצר השעון כדי שלא יוכל ליצור פלא דומה. אגדה דומה מסופרת גם על שעונים אחרים, דוגמת השעון האסטרונומי בפראג.
באותו חדר, ישנו פסל של איש המניח את מרפקיו על המעקה. לפי האגדה, זה היה האדריכל היריב לזה שבנה את עמודי המלאכים, סממן אדריכלותי של התקפה, שאמר שעמוד יחיד לא יצליח לתמוך את הקמרון ושהוא יחכה לראות את הכל קורס. [2]
ישנם מספר דגמים של השעון האסטרונומי של שטרסבורג, בדרך כלל עם פונקציות פשוטות יותר. אחד מהם נמצא במוזיאון בית הכוח בסידני, אוסטרליה.
בין השנים 1858-1989 תוחזק השעון על ידי חברת Ungerer. החברה נוסדה ב-1585 בידי שני אחים שהיו עוזריו של שווילגה. החל מ-1898 השעון מתוחזק על ידי אלפרד פאולימל (Alfred Faullimmel) ובנו לודוביץ. פאולימל היה עובד של אונגרר בין 1955 ל-1989.
[עריכה] בתרבות הפופולרית
הסרט Monsieur Klein מ-1976, מתרחש ב-1942 בצרפת רובו בפריז אך בסצנה אחת מבקר הגיבור את אביו בשטרסבורג. בעד החלון ניתן לראות את הקתדרלה, וישנו גם שוט בתוך הקתדרלה עם מבט על דמויות השעון האסטרונומי המצלצלות להורות את השעה. [3]
[עריכה] אגדות
אגדה אחת מספרת שהבניין ניצב על ערימה עצומה של עצי אלון, ששקעו בתוך אגם תת-קרקעי. ספינה תשוט באדם ללא אף אחד בפנים, בעוד שרעש המשוטים נשמע למרות הכל. לפי האגדה, הכניסה לאגם התת-קרקעי נמצאת במרתף בבית הניצב מול הקתדרלה והיא נסתמה בקיר לפני מספר מאות.
ישנה גם אגדה על רוח המנשבת בקתדרלה, להלן האגדה:
בימים קדומים, השטן עף מעל לאדמה, רוכב על הרוח. הוא הביט בדיוקן שלו שסותת על הקתדרלה: המפתה, מחזר אחרי הבתולות הטפשות (מתי 25:1-13) בדמותו של עלם מפתה. זה אמת שגבו נפתח וממנו בוקעים נחשים וקרפדות, אבל אף אחת מבנות התמימות לא מבחינה בכך - וגם לא הרבה תיירים. מאוד מוחמא וסקרן, השטן נכנס כדי לראות פסלים אחרים המייצגים אותו בתוך הקתדרלה. השטן נלכד במקום הקדוש ולא יכל לצאת. הרוח תמיד מחכה בכיכר ועדיין מייללת בחוסר סבלנות על המקומות שמחוץ לקתדרלה. השטן, רותח מזעם, נושף זרמי אוויר מתחתית הקתדרלה עד לגובה עמודי המלאכים.
[עריכה] מראי מקומות
- ^ "Prodige du gigantesque et du délicat". תרגום מהערה ב- TrekEarth.com.
- ^ פיסקה זוlargely תורגמה מויקיפדיה האנגלית, והיא תורגמה fr:Cathédrale Notre-Dame de Strasbourg#L’horloge astronomique [1]ו-de:Astronomische Uhr#Straßburg [2].
- ^ Losey, Joseph (director). (1976) Monsieur Klein. DVD released 2004, Home Vision Entertainment. Title 4, Chapter 12.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קתדרלת שטרסבורג |
