פרנסואה רבלה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

פרנסואה רבלה (1494 - 9 באפריל 1553, François Rabelais) - סופר, כומר, רופא ומשפטן, ובעיקר שתיין ומפליג בדמיונות משעשעים, הומניסט ורפורמטור בכל עניין שבו נגע עטו - חי בימיהם של פרנסואה הראשון ואנרי השני, מלכי צרפת, בתקופת הרנסאנס, וחי בשינון, אידרה-א-לוואר, צרפת.

בזכות יצירת המופת המפורסמת והגאונית שלו, "גרגנטואה ופנטגרואל", סיפור קורותיה של משפחת הענקים הזללנים והשתיינים ומלחמתם בכוחות השחור והאופל של הסכולסטיקה הימי-ביניימית ובכנסייה הקתולית, נחשב רבלה לשייקספיר של הצרפתים.

[עריכה] חייו

רבלה היה בתחילה נזיר מתלמד במסדר הפרנציסקנים. מאוחר יותר שהה בפונטניי-לה-קומט, שם למד יוונית ולטינית, מדע, פילולוגיה, ומשפטים. כבר אז הוא היה מפורסם ומוכר בקרב ההומניסטים בני דורו. המסדר התנגד לכיוון לימודיו, ורבלה ביקש מהאפיפיור קלמנס השביעי לעבור למסדר הבנדיקטינים במלזייס, שם הוא התקבל בחום רב יותר.

מאוחר יותר הוא עזב את המנזר על מנת ללמוד באוניברסיטה של פווטייר ובאוניברסיטה של מונטפלייר. ב-1532 הוא עבר לליון, אחד מהמרכזים האינטלקטואליים של צרפת, שם הוא עסק ברפואה וכן ערך חיבורים בלטינית עבור המדפיס סבסטיאן גריפיוס. כרופא, הוא עסק בזמנו הפנוי בכתיבת פמפלטים הומוריסטיים שהיו ביקורתיים כלפי הסמכות הממוסדת והדגישו את ההבנתו לחרות אישית. החיבורים המהפכניים שלו, למרות שהיו סאטיריים, הראו כי הוא הבין היטב את האירועים החברתיים והפוליטיים שארעו בחצי הראשון של המאה ה-16.

כשהוא כותב תחת שם עט, ב-1532 הוא פירסם את ספרו הראשון, "פנטגרואל", שיהיה הראשון בסדרת ה"גרגנטואה" שלו. בספרו, רבלה שר את שבחי היינות בעיר מוצאו, שינון, בתיאורים המתאימים לסגנון של "אכול ושתה כי מחר נמות". למרות הפופולריות הרבה של הספר, גם הספר הזה וגם הספר שאחריו נאסרו על ידי האקדמאיים בסורבון בשל הרעיונות הלא-אורתודוקסיים המופיעים בהם. גם הכנסייה הקתולית אסרה את הספרים בשל יחסו ההומוריסטי למנהגים דתיים מסוימים. גם ספרו השלישי, שפורסם תחת שמו שלו, נאסר.

עם תמיכתה של משפחת די-בלה החשובה, רבלה קיבל את האישורו של המלך פרנסואה הראשון להמשיך ולפרסם את כתביו. לאחר מותו של המלך, הזעיפו אליו פנים באליטה האקדמית והצרפתים הפסיקו את המכירות של ספרו הרביעי.

לאחר מכן, רבלה נסע לעתים קרובות לרומא יחד עם הקרדינל ז'אן די-בלה, וחי זמן מה בטורינו עם אחיו של די-בלה, גיולואם. רבלה העביר כנראה חלק מזמנו בסתר, כשהוא מאויים בניסיונות לסמנו ככופר. רק ההגנה של די-בלה הצילה את רבלה לאחר האיסור של ספרו על ידי הסורבון.

מאוחר יותר לימד רבלה רפואה במונטפלייר ב-1537 וב-1538. ב-1547 התמנה לכומר בסט. כריסטוף דה ג'מב, משם הוא פרש לפני מותו בפריז ב-1553.

הוא כתב צוואה מפורסמת בת שורה אחת: "אין לי דבר, אני חייב הרבה, ואת השאר אני מותיר לעניים".