סלובודן מילושביץ'
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סלובודן מילושביץ' (סרבית: Слободан Милошевић, להאזנה לחצו כאן (מידע) (עזרה) , 20 באוגוסט 1941 - 11 במרץ 2006) היה נשיא סרביה ונשיא הרפובליקה הפדרלית של יוגוסלביה.
מילושביץ' צמח בשורות המפלגה הקומוניסטית של סרביה, שהייתה חלק מיוגוסלביה, ובשנת 1989 נבחר על ידי האספה הלאומית הסרבית לנשיא סרביה. מילושביץ' הוביל את הפיכתה של ליגת הקומוניסטים של סרביה למפלגה הסוציאליסטית של סרביה ביולי 1990 ואת אימוצה של חוקה סרבית חדשה בספטמבר 1990. על פי חוקה זאת התקיימו בחירות ישירות לנשיא, שזכה לסמכויות מורחבות. בבחירות הישירות הראשונות שהתקיימו בדצמבר 1990 מילושביץ' נבחר שוב לתפקיד נשיא הרפובליקה הסרבית.
[עריכה] המלחמה ביוגוסלביה
עלייתו לשלטון של מילושביץ' אירעה במקביל להתחזקות הלאומנות ברפובליקות של יוגוסלביה לשעבר, בעקבות התמוטטות המשטר הקומוניסטי במזרח אירופה. ביוני 1991 פרשו הרפובליקות סלובניה וקרואטיה מהפדרציה היוגוסלבית, ואחריהן עשו כן גם מקדוניה (ספטמבר 1991) ובוסניה הרצגובינה (מארס 1992). נוכחותם של מיעוטים סרבים גדולים בקרואטיה (580 אלף) ובבוסניה (1.6 מיליון) הובילה לפרוץ מלחמות בכל אחת ממדינות אלה, שבהן תבעו הסרבים אותה זכות הגדרה עצמית שניתנה לשכניהם הקרואטים והמוסלמים הבוסנים. הסרבים דרשו שאזורי המחייה שלהם בבוסניה ובקרואטיה יישארו בשטח יוגוסלביה.
הסרבים בקרואטיה החלו לארגן מדינה נפרדת משלהם בתמיכת ממשלת יוגוסלביה. במהלך 1991 ובראשית 1992 הם ניהלו מלחמה נגד ממשלת קרואטיה. ב-1992 קרה דבר דומה בבוסניה והרצגובינה, בעזרתו של הצבא היוגוסלבי. ב-1995 מילושביץ' השתתף במשא ומתן להשגת הסכם דייטון בשמם של הסרבים הבוסנים. ההסכם שם קץ למלחמת בוסניה, ומילושביץ' נתפס במערב כאחד מעמודי התווך של השלום בבלקנים. כונה ברחבי העולם "הרודן מהבלקן".
מכיוון שהחוקה הגבילה את נשיא סרביה לשתי כהונות בלבד, התמנה מילושביץ' ביולי 1997 למשרת נשיא הפדרציה היוגוסלבית, אשר הייתה מורכבת עתה מסרביה ומונטנגרו.
[עריכה] נפילתו מהשלטון
בחורף 1996, לאחר שהתגלו מעשי מרמה בבחירות המקומיות, התקיימו בבלגראד הפגנות סטודנטים כנגד שלטונו של מילושביץ', שנמשכו כשלושה חודשים. עם זאת, המערב לא תמך במתנגדי מילושביץ', והנשיא הצליח להישאר בשלטון.
תמיכת המערב נמוגה ב-1998, לאחר שפרצה התקוממות האלבנים בחבל קוסובו, שדרשו להעניק לחבל עצמאות מסרביה, וכוחות הצבא הסרביים הגיבו בכוח רב נגד הבדלנים והטרוריסטים האלבנים. לאחר שממשלת סרביה לא שעתה לאזהרות הקהילה הבינלאומית, פתחו כוחות נאט"ו במתקפה אווירית על סרביה ב-1999, כדי להסיג את צבא סרביה מקוסובו.
התבוסה בקוסובו כירסמה במעמדו של מילושביץ'. בספטמבר 2000 הוא סירב להודות בניצחונה של האופוזיציה בבחירות לנשיאות. הפגנות ענק התקיימו בבלגראד ב-5 באוקטובר, שבעקבותיהן נאלץ מילושביץ' לפרוש מתפקידו. למחרת מונה מועמד האופוזיציה, וויצלאב קוסטוניצה לנשיא יוגוסלביה.
[עריכה] האישומים בפשעי מלחמה
במהלך מלחמת קוסובו הואשם מילושביץ' בפשעי מלחמה ובפשעים נגד האנושות שבוצעו בהוראתו בקוסובו. ב-1 באפריל 2001 הוא נעצר ביוגוסלביה בחשד לשחיתות, וב-28 ביוני הוסגר לבית הדין הפלילי הבינלאומי ליגוסלביה לשעבר בהאג.
לאחר הסגרתו להאג, נוספו לכתב האישום אישומים במעורבותו ברצח עם שבוצע בבוסניה ובפשעי מלחמה בקרואטיה. משפטו נפתח ב-12 בפברואר 2002, ומילושביץ' בחר לנהל בעצמו את ההגנה, בטענה שהוא אינו מכיר בסמכותו של בית הדין. באוקטובר 2004, בעקבות הידרדרות מצבו הבריאותי, מינה לו בית הדין סנגור. ב-11 במרץ 2006, טרם סיום משפטו, נמצא מילושביץ' ללא רוח חיים בתאו בגיל 65.
