כלב אנדלוסי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

תמונה:Chien andalou frame publicdomain.png

צילום מתוך הסרט כלב אנדלוסי

כלב אנדלוסי (Un Chien Andalou בצרפתית) הוא סרט סוריאליסטי קצר (16 דקות) של לואיס בוניואל וסלבדור דאלי.

הסרט הופק בצרפת בשנת 1928, והוא משלב השפעה מתנועת האוונגארד הקולנועית של אותה תקופה וביקורת עליה.

הסרט מורכב מסדרה של סצנות, שנראות לא קשורות זו לזו, ומטרתן לזעזע את הצופה. מצד שני, הסרט שובר את מסורת האוונגארד בכך שהוא מתרכז בתוכן וגם בצורה: זויות צילום מפתיעות, "טריקים" קולנועיים ועוד.

הסרט נפתח בסצנה בה נחתך גלגל העין של אישה בעזרת סכין גילוח, וממשיך בסדרה של סצנות סוריאליסטיות - אדם תוחב את מקלו ביד כרותה ברחוב, אדם גורר שני פסנתרי-כנף שבתוכם מוטלים גופות חמורים רקובות, לוחות עשרת הדיברות וכמרים, נמלים מגיחות דרך חור בכף ידו של אדם, שער הערווה של אישה מצמיד את עצמו לפניו של אדם.

סדר הארועים בסרט אינו אחיד, והוא קופץ מ"פעם אחת" ל"לאחר שמונה שנים" וכו'. שתי דמויות, איש ואישה לא מזוהים, מופיעות שוב ושוב בסצנות השונות.

מבקרי קולנוע טענו ש"כלב אנדלוסי" הוא סרט אנטי-בורגני אנטי-כנסייתי טיפוסי של בוניואל. למשל, האדם הגורר את פסנתרי הכנף, החמורים, הדיברות והכמרים אמור לייצג את האדם שהתקדמותו למימוש מטרותיו מעוכבת על ידי מטען החברה שעליו לשאת על כתפיו.

פרשנות נוספת טוענת שחיתוך גלגל העין בסצנת הפתיחה ניתן לפירוש שבוניואל (ששיחק בעצמו את האיש המשתמש בסכין) "תוקף" את הצופים.

הסרט מוזכר בשירה של להקת הפיקסיז "Debaser".

במהלך מסע הופעות בשנת 1976 השתמש הזמר דייוויד בואי בסרט כסצנת הפתיחה של המופע שלו.