כנסיית הבשורה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כנסיית הבשורה בנצרת הוקמה באתר בו על פי המסורת הנוצרית ניצב ביתה של מריה, אמו של ישו ובו בישר המלאך גבריאל למריה את הבשורה. הכנסייה נבנתה ב-1969 על ידי ג'ובאני מוציו עבור הקוסטודיה הפרנציסקנית.
תוכן עניינים |
[עריכה] המסורת הנוצרית
במסורת הנוצרית נצרת היא אחד המקומות הקדושים ביותר, הן בארץ ישראל והן בעולם כולו. זהו מקום ביתם של הבתולה הקדושה ושל יוסף, הוריו של ישו. זהו המקום בו ישו העביר את ימי ילדותו, המקום בו הוא הטיף בשלב מאוחר יותר בבית הכנסת, אך מעל לכל זהו המקום בו, על פי מסופר בברית החדשה, הופיע המלאך גבריאל בביתה של מרים אשת יוסף והודיע לה כי תהרה לרוח הקודש ותלד את בן האלוהים. אירוע אונגלי הנקראה "הבשורה", או האינקרנאציו, האנשה: הפיכת המילה (הרוחניות, האלוהות) לבשר (לבן אדם).
בברית החדשה מתוארת הבשורה על לידתו של ישו:
| בחדש השישי נשלח המלאך גבריאל מאת האלהים לעיר בגליל, אשר שמה נצרת, אל בתולה מארסת לאיש מבית דוד ושמו יוסף, ושם הבתולה מרים. בהכנסו לחדרה אמר המלאך, "שמחי, ברוכת החסד. יהוה עמך". היא נדהמה לשמע הדבר וחשבה בלבה מה טיבה של הברכה הזאת. אמר לה המלאך, "אל תפחדי, מרים, כי מצאת חן לפני אלהים. הנה תהרי ותלדי בן, ותקראי שמו ישוע. הוא גדול יהיה ובן-עליון יקרא, ויהוה אלהים יתן לו את כסא דוד אביו; וימלך על בית יעקב לעולם ואין קץ למלכותו." אמרה מרים אל המלאך, "איך יהיה הדבר הזה, הרי אינני יודעת איש?" השיב המלאך ואמר: "רוח הקודש תבוא עליך וגבורת עליון תצל עליך. לכן קדוש יקרא הילוד, בן-אלהים. והנה אלישבע קרובתך גם היא הרתה בן בזקנתה, וזאת שקראו לה עקרה הרה זה החדש הששי, כי לא יפלא מאלהים כל דבר." אמרה מרים, "הנני שפחת אדני, יהי לי כדברך". והמלאך הלך לו | ||
| -- הבשורה על פי לוקס, פרק א' פסוקים 26-38 | ||
[עריכה] שרידים ארכיאולוגיים במקום
באתר הבשורה בנצרת שרידים ארכיאולוגיים רבים. ביניהם שני שרידים המיוחסים לתקופתו של ישו: הגרוטו (המערה הקדושה), המקום בו, לפי המסורת, בישר המלאך גבריאל למריה את הבשורה על לידתו העתידית של בן האלוהים, והכפר הנצרתי מראשית המאה הראשונה לספירה, שנתגלה בחפירות שנערכו באתר בשנת 1955.
באתר גם שרידים של כנסיות קדומות: במקום התגלה אתר פולחן פרה-ביזנטי, בתקופה הביזנטית הוקמה במקום כנסייה, בראשית המאה השתים-עשרה הוקמה כנסייה צלבנית מפוארת מעל לשרידי הבסיליקה הביזנטית. הכנסייה שימשה כקתדרלה לאחר מעברו של הבישוף מבית שאן לנצרת ונהרסה על ידי בייברס הממלוכי ב-1263.
[עריכה] הבנייה המודרנית באתר הבשורה
בשנת 1620 העניק האמיר הדרוזי פחר א-דין אישור לפרנציסקנים להקים מחדש את כנסיית הבשורה ולבנות בסמוך לה מבנה מגורים לנזירים. בעקבות האישור קיבלו הפרנציסקנים לרשותם את הגרוטו ושרידי והבזיליקות ההרוסות והפכו לבעלי הזכויות על המקום הקדוש עד היום. עם זאת, רק בשנת 1730 הצליחו הפרנציסקנים להקים את הכנסייה באישורו של דאהר אל עומר. הפירמן שאִפשר לפרנציסקנים להתחיל בעבודה הגביל אותם לשישה חודשים בלבד (הזמן הדרוש למוסלמי לעלות לרגל למכה ולשוב לביתו). בזמן הקצוב הצליחו הפרנציסקנים לבנות כנסייה צנועה, ששופצה והורחבה ב-1877, וחזיתה נבנתה מחדש.
לכנסייה הפרנציסקנית לא היה ערך רב מבחינה ארכיטקטונית ואסתטית, והוחלט להרוס אותה כליל לקראת הקמת הכנסייה המודרנית במקום. הכנסייה נהרסה ב-1955 כדי לפנות מקום לחפירות ארכיאולוגיות ולאחר מכן לכנסייה החדשה.
[עריכה] התוכנית של מוציו
תוכנית הכנסייה נמסרה תחילה לאנטוניו ברלוצי, ארכיטקט מוערך שכבר בנה ברחבי ארץ הקודש כנסיות רבות, אולם ב-1958 נמסרה התוכנית לארכיטקט איטלקי אחר, ג'ובאני מוציו, שביצע את התוכנית בעזרת חברת הבניה הישראלית סולל בונה. הכנסייה הוקדשה ב-1969. כדי לשמר את השרידים הארכיאולוגים הרבים ולאפשר את הפולחן הקים מוציו שתי כנסיות האחת על גבי השנייה. התחתונה מוקדשת לשימור השרידים והעליונה לפולחן. בין הכנסייה העליונה למנזר הפרנציסקני הסמוך מקשרת חצר תלויה תחתה נשמר הכפר הנצרתי שנתגלה בחפירות בשנת 1955. ממדי הכנסיות הם 27 מטר רוחב ו-44.6 מטר אורך והכיפה מתנשאת לגובה של חמישים וחמישה מטר.
החזיתות הדרומית והמערבית מעוטרות בתבליטים ובחריטות באבן המוקדשות לבשורה. חצר הכנסייה ותוכה מעוטרים בעבודות אמנות המוקדשות למריה ולאירוע הבשורה, שאותן תרמו אומנים מארצות שונות.
[עריכה] אירועים בתולדות הכנסייה
- ב-3 במרץ 2006 הגיעו לכנסייה חיים אליהו חביבי, אשתו ובתו, והשליכו נפצים במרכזה. המעשה נעשה עקב מצוקה אישית, שמקורה בהוצאת ילדי הזוג מביתם לאחר שנמצאו בלתי כשירים לשמש כהורים. האירוע, במיוחד עקב החשד שמדובר בניסיון פיגוע במקום כה-מקודש לנצרות, עורר מהומה בעיר נצרת, וחלק מתושבי העיר ניסו לערוך לינץ' כנגד משפחת חביבי. חברי המפלגה הקומוניסטית הישראלית וחד"ש בעיר, הגנו על בני הזוג חביבי, על מנת שלא ייפגעו, בטענה שדין בהם צריך להעשות בבית משפט. במהומה נפצעו כ-30 איש, מחציתם שוטרים ומחציתם אזרחים.
[עריכה] לקריאה נוספת
- אלי שילר, 'תאור כנסיית הבשורה החדשה', קרדום, 19 (1982), עמ' 71-64.
- אלי שילר, 'כנסיית הבשורה', אריאל, 85-87 (1992), עמ' 59.
