מרדכי בנט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רבי מרדכי בן אברהם בנט (מהר"ם בנט) (ביידיש: מרדכי בנעט; נקרא גם מרקוס בנדיקט) (תקי"ג 1753 - י"ג באב תקפ"ט 1829) רבה של ניקלשבורג שבמחוז מורביה (בצ'כית מילוקוב, Milukov), ומחשובי רבני צ'כיה.

תוכן עניינים 1 ימיו הראשונים 2 ברבנות 3 פטירתו 4 מתלמידיו 5 מספריו 5.1 שאלות ותשובות 6 לקריאה נוספת 7 הערות שוליים

[עריכה] ימיו הראשונים

הרב בנט נולד בשורגא שבהונגריה. אביו, אברהם ביא (ר"ת בן יהודה אשכנזי), היה מצאצאי ה"חכם צבי" ר' צבי הירש אשכנזי, ומצד אימו הוא היה צאצא של רבי נפתלי כ"ץ. מכיון שהרב בנט גדל מגיל חמש בבית אם אמו בניקלשבורג, הוא נקרא בנט (או בנעט), כשם משפחת אמו.

בילדותו נחשב עילוי ובגיל אחת עשרה נשלח ללמוד בישיבתו של רבי יעקב קצנלבויגן באיטינגן שבמחוז ביירן^[1]. בגיל 15 עבר לפורדא ללמוד אצל רבי יוסף שטיינהרט. בגיל 18 עבר לפראג, שם למד, בין השאר, אצל ה"נודע ביהודה" רבי יחזקאל לנדא. בגיל 22 נשא את ביתו של גימפל פרוסטיץ מניקלשבורג, ועבר ללמוד שם אצל רבי שמואל שמלקא הורוביץ, מראשי החסידות ורב המקום, אליו התקרב מאוד.

לפי מסורת אצל החסידים, מגיל צעיר נהג בפרישות, בתעניות ובסגפנות, עד שרבי זושא מאניפולי^[2] נזף בו על שהוא מסתגף ומאז הוא רק צמצם במאכלו.

[עריכה] ברבנות

בשנת 1778 מונה לדיין בניקלשבורג בימי רבנות רבי שמעלקא מניקלשבורג. לאחר מכן מונה לרב בלונדנבורג (מורביה), שם כיהן שנה וחצי, ובססובר (שוסבורג) בהונגריה, שם כיהן כשנה. בשנת תקמ"ט (1789), לאחר פטירת רבו נתקבל להיות רבה של ניקלשבורג ורבה של מורביה, ועמד בראש הישיבה בניקלשבורג שמנתה בשיאה כארבע מאות תלמידים. בניקלשבורג כיהן במשך 40 שנה, עד לפטירתו.

הרב בנט עסק כל ימיו בש"ס ופוסקים וגם עסק בתחומים נוספים של התורה כ"תבלין" לתלמוד, ביניהם מקרא, קבלה ודקדוק עברי. בתולדות ר' יהודה אסאד אשר היה תלמיד הישיבה, מסופר כי קיבל רשות מרבו ללמוד קבלה.

הרב התנגד ללימוד חכמות חיצוניות באופן עקרוני, אך בשל תפקידו כרב הקהילה, אשר בשמה עמד לפני המלך והשרים, היה עליו להשתלם בחכמות אלו. נאמר עליו כי תוך זמן לא רב היה בקיא בין השאר בפילוסופיה, אסטרונומיה ומתמטיקה^[3].

הרב היה בעל קשרים טובים עם המלך פרנץ הראשון קיסר אוסטריה^[4], ואף כתב תפילה לכבודו אחרי דיכוי המרד באיטליה בשנת 1820^[5].

הרב בנט לחם בתקיפות ברפורמה, ובין השאר התנגד לבניית היכל רפורמי בהמבורג. עם זאת, נאמר עליו שנמנע מן המחלוקת. כמו כן נאבק נגד הנהגת לימודי חול לילדים בחדר.

[עריכה] פטירתו

בי"ג באב תקפ"ט (12 באוגוסט 1829), בעת שהותו בעיירת הנופש קרלסבד (קרלובי וארי) נפטר הרב, והוא בן 76. בתחילה נקבר בליכטנשטט הסמוכה על תנאי שיוכלו להעבירו. משפחתו ובני עירו ניקלשבורג ביקשו להעביר את עצמותיו לעירם, שבה קבורים משפחתו ורבו הרב שמואל שמלקא, אשר הרב ביקש להיקבר על ידו. אנשי ליכטנשטט התנגדו. לאחר דיון והיתר של החת"ם סופר ורבנים נוספים, ולאחר קבלת רשיון מהשלטונות, הועבר הקבר לניקלשבורג. נאמר כי הרב מרדכי בנעט ציווה קודם מותו שאם יצטרכו דבר ישתטחו על קברו^[6].

אחר פטירת ר' מרדכי מצאו שקים, אשר היה רגיל ללבוש תחת מלבושיו לשם סיגוף, ורבים רצו לקנות שקים אלו, לשם סגולה, אשר יטמינו אותם לאחר פטירתם בשקים אלו. ממכירת השקים האלו, נאסף הון רב שהספיק לפרנסת נכדיו היתומים (בני בתו, שמתה בחייו), וכן לנישואיהם.

[עריכה] מתלמידיו

• רבי שמחה בונים מפשיסחה
• רבי יהודה אסאד
• בנו רבי ישעיה בנט, אבד"ק קאליב
• בנו רבי נפתלי בנט, רבה של שאפה (Schaffa) (מוראביה)
• בן אחיו הרב מנחם מנדל בנט, דיין בפאקש (הונגריה)
• קרובו רבי משה מרדכי בנט, אב"ד שטאמפי (סלובקיה)
• הרב צבי הירש אופנהיים, אבד"ק טמישוואר
• רבי שלמה קווטש, מחבר ספר "חכמת שלמה", וממלא מקומו ברבנות ניקלשבורג

[עריכה] מספריו

• חדושי מהר"ם בנעט - חידושים על הש"ס
• מחשבת מרדכי - דרשות על התורה
• ביאור מרדכי - הגהות על פסקי המרדכי (שכתב ר' מרדכי בר הלל)
• מגן אבות - על מלאכות שבת
• דברי מרדכי - על הלכות איסור והיתר בשולחן ערוך חלק יורה דעה
• תכלת מרדכי - דרשות על הש"ס

[עריכה] שאלות ותשובות

• גדולת מרדכי
• הר המור
• פרשת מרדכי

[עריכה] לקריאה נוספת

• בנו יעקב (הקרוי אבריל) בנט, תולדות מוהר"ר מרדכי בנט, (דפוס ראשון: אפען, תקצ"ב 1832), טארנא, תרפ"ט
• הרב י"ל מימון, שרי המאה, ירושלים, מוסד הרב קוק, תש"ב, חלק א', עמ' 266-271
• אנציקלופדיה אוצר ישראל, כרך ג, ערך בנעט מרדכי (כותב הערך: נחום טוביה לונדון)
• מ. י. ברדיצ'בסקי, המאסף ד', תרמ"ח, חלק אוצר הספרות, 61-65 (בספירה שלישית)
• הרב ד"ר ראובן פרבר, פאר מרדכי, אתאזא, תל אביב, תשי"א
• משה אלכסנדר זושא קינסטליכר, החתם סופר ובני דורו: אישים בתשובות חתם סופר, בני ברק, תשנ"ג, ערך מרדכי בנעט
• הרב רפאל הלפרין (עורך), האנציקלופדיה לבית ישראל, כרך 5, עמ' 55, ערך בנט ר' מרדכי בר אברהם

על תולדות חייו, נכתב על ידי בניו ונכדיו בהקדמות לספרים הבאים:

• מחשבת מרדכי על התורה
• מגן אבות על ל"ט מלאכות שבת
• תכלת מרדכי
• דברי מרדכי על טור שולחן ערוך
• קונטרס תולדות הר"מ בנט (מופיע בסוף הספר מגן אבות וביאור מרדכי)

[עריכה] הערות שוליים

1. ^ ברוב המקורות כתוב שאיטינגן היא במחוז אלזס. הרב פרבר ב"פאר מרדכי" מביא את דברי דוד פויכטוונג (בתוך: ספר היובל ל' אריה שוורץ) שבדק וגילה שאין מקום כזה באותו מחוז, ואילו במחוז ביירן היה יישוב בשם זה, ובו כיהן הרב קצנלבויגן באותה תקופה.
2. ^ כך בספר התולדות שכתב בנו אבריל. ב"שרי המאה" מיוחס הסיפור לאחיו אלימלך ליפמן מליז'נסק.
3. ^ על פי תולדות הרב שכתב בנו (עמ' 19 במהדורת תרפ"ט), שם נכתב כי למד לשם כך את הספר מורה נבוכים. באינצקלופדיה אוצר ישראל נטען שהיה בקיא גם בכתבי משה מנדלסון (אבי תנועת ההשכלה, ממנה התפתחה תנועת הרפורמה, נגדה נלחם).
4. ^ ידוע גם בתור פרנץ השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה.
5. ^ התפילה מועתקת בתוך "תולדות מוהר"ר מרדכי בנט". על הסיבות לקשר הקרוב ראו ב"פאר מרדכי".
6. ^ כל הפרשה מובאת בתשובות החת"ם סופר, ח"ו (ליקוטים) סימן ל"ז.