אלימלך ליפמן מליז'נסק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

ציונו של ה"נועם אלימלך"

רבי אלימלך ליפמן מליז'נסק (תע"ז 1717 - כ"א באדר תקמ"ז 1787) ממייסדי החסידות, מחבר הספר נועם אלימלך. חסידים רבים מכנים אותו הרבי רבי אלימלך.

תוכן עניינים

1 תולדות חייו
2 על פטירתו של רבי אלימלך בתורת החסידות
3 תפילת רבי אלימלך
4 מתלמידיו
5 ספריו
6 קישורים חיצוניים

[עריכה] תולדות חייו

רבי אלימלך נולד בטיקיטין אשר בגליציה היה בנו של רבי אליעזר ליפא ליפמן. היו לו עוד ששה אחים. למד עוד בצעירותו קבלה לפי שיטת האר"י הלך בעקבות אחיו רבי זושא מאניפולי ללמוד אצל המגיד ממזריטש. ערך מסעות "גלות" יחד עם אחיו רבי זושא. על מסעות אלו נוצר סוג ספרותי חסידי הנקרא "האחים הקדושים" רבי אלימלך היה מגדולי מבססי ומפיצי החסידות עד כדי השוואה בינו לבעש"ט. נפטר בי"א באדר תקמ"ז בעירו ליז'נסק. אחריו שימש ברבנות בנו רבי אלעזר.

חיבורו "נועם אלימלך" היה מראשוני ספרי החסידות, ובו עיקרי דרכו ושיטתו אשר קובצו יחד על ידי בנו אלעזר, ואשר נערכו לפי סדר פרשיות השבוע. לאחר שהראם לאביו קיבל את ברכתו והביא את הספר לדפוס לאחר מותו של אביו. ספר זה נתחבב על ציבור גדול בישראל, ובפרט על תנועת החסידות.

בהסכמות לספרו שניתנו מפי גדולי רבני הקהילה הרעיפו עליו ועל ספרו שבחים רבים:

"...הני מילי מילי מילין עילאין קדישין בספר ספירת דברים קדושים אשר מושכים את הלב ליראה וקדושה, ואורו עיני כי טעמתי מעט הדבש בקראי בו שנים ושלוש דלתות והמה מתוקים לחיך ונכנסים ללב. ואמרתי שגם מזה נודע גודל צדקתו וענותנותו, שלא רצה להתגלות את עצמו כל כך בחייו, כאשר היה דרכו תמיד להקטין את עצמו..." (מתוך הסכמתו של ר' זאב וולף, אב בית דין בליז'נסק).
"...מי יפאר גודל פאר גדולת רבינו הקדוש..החסיד והעניו אור ישראל וקדושו, יפה פרי תואר..וינהל אחריו כל בית ישראל בעודנו חי עמנו..והראוני מחצב של סנפירון אשר חצב באמרי פיו, ואשר דבר בקודשו דברים העומדים ברומו של עולם..דברים שנאמרו מסיני ועוקר ערים..." (מתוך הסכמתו של ר' אליעזר הורוביץ אב בית דין בטרניגרד).

[עריכה] על פטירתו של רבי אלימלך בתורת החסידות

רבי אלימלך נפטר בעיר רבנותו בליז'נסק, וקברו הפך למקום עלייה לרגל עד היום הזה.

אגדה חסידית מספרת שכשהגיעה שעתו של הרבי רבי אלימלך להיפטר מן העולם סמך את ידיו על ראשי תלמידיו ולארבעה מהם הקרובים ביותר העביר מכוחו הרוחני.

לחוזה מלובלין ממנו ביקש לחנוך את אחיינו צבי אלימלך שפירא מדינוב נתן את כוחו הרוחני של מאור עיניו,
למגיד מקוז'ניץ נתן את כוחו הרוחני שבלב,
לרבי מנדיל מפרוסטיק (מרימנוב) נתן את כוח הנשמה שבמחו
להרב מאפטא נתן את כחו שבפיו.

[עריכה] תפילת רבי אלימלך

רבי אלימלך חיבר תפילה כהכנה לתפילת שחרית. קטע הסיום המוכר יותר:

"...תשמרנו מן הפניות והגאוות, מן הכעס והקפדנות והעצבות והרכילות ושאר מידות רעות. ותצילנו מקנאת איש מרעהו, ולא תעלה קנאת אדם על לבנו ולא קנאתם על אחרים. אדרבה, תן בלבנו שנראה כל אחד מעלת חברינו ולא חסרונם, ושנדבר כל אחד את חברו בדרך הישר והרצוי לפניך, ואל יעלה שום שנאה מאחד על חברו, חלילה, ותחזק אותנו באהבה אליך, כאשר גלוי וידוע לפניך, שיהא הכול נחת רוח אליך... אמן כן יהי רצון."

על קטע מתוך התפילה (החל מהמילה "אדרבה" עד למשפט "שיהיה הכול נחת רוח") הולחן שיר מפורסם ביותר ואשר מבוצע במקור על ידי הזמר החסידי אברהם פריד. שמו של השיר: "אדרבה".