מושית השבע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

מושית השבע

מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	פרוקי רגליים
תת־מערכה:	בעלי לסתות
על־מחלקה:	בעלי שש רגליים
מחלקה:	חרקים
תת־מחלקה:	בעלי גלגול מלא
סדרה:	חיפושיות
משפחה:	מושיתיים
סוג:	Coccinella
מין:	מושית השבע
שם מדעי
Coccinella septempunctata
תחום תפוצה

מושית שבע על פרח

זוג מושיות שבע מדווגות

מושית השבע על עלה צמח

מוּשִׁית הַשֶׁבַע (שם מדעי: Coccinella septempunctata; מכונה "פרת משה רבנו") היא מין חיפושית בעלת גלגול מלא בסוג Coccinella שבמשפחת המושיתיים. מושית השבע היא מין המושית הנפוצה ביותר באירופה ומן החיפושיות המוכרות ביותר בעולם.

[עריכה] מראה ותזונה

כשאר החרקים, למושית שלד חיצוני (קוטיקולה). גופה של מושית השבע סגלגל-כדורי בצורתו. למושית השבע שני זוגות כנפי-תעופה עדינות שצבען אדום, והן מנוקדות בשמונה נקודות שחורות, ארבע על כל כנף. כאשר זוג הכנפיים סגור, "מתאחדות" שתי נקודות והן נראות כאחת - ומכאן שמה, "מושית השבע".גם שמה הלטיני הוא "נסיכה עם שבע נקודות".

שאר חלקי המושית - הגפיים, הראש ותחתית הגוף שחורים, אולם בצדי קדמת החזה שני כתמים לבנים. למושית השבע ששה גפיים בסך הכל, שלושה בכל צד. הגפיים קצרות יחסית לשאר הגוף, ובעת תעופה או מנוחה הן מקופלות ואינן נראות. מושית השבע היא חיפושית קטנה יחסית - אורך פרט בוגר בין 4 ל-8.5 מילימטרים. תוחלת החיים של המושית מגיעה לסביבות 12 חודשים - שנה אחת. המושית היא טורפת; יש לה גפי פה נושכות, והיא ניזונה בעיקר מכנימות עלים שמזיקות גידולים חקלאיים; במשך חייה מסוגלת נקבת מושית שבע לאכול כ-6,000 כנימות ובכך היא מסייעת לחקלאות, ראו בפסקה "מושית השבע והאדם".

[עריכה] תפוצה ואורח חיים

מושית השבע נפוצה מאוד בחלקים נרחבים מיבשות כדור הארץ; אירופה, אסיה, צפון אפריקה וצפון אמריקה. המושיות נפוצות באזורים מיוערים ופתוחים כאחד, ולרוב הן חיות בקרבת צמחים או על גבי עלים אולם הן חייבות לחיות בקרבת מושבות של כנימות עלים, המהוות את עיקר מזונן. גם באזור ארץ ישראל נפוצות המושיות מאוד, וניתן לראות אותם במיוחד בעונת האביב, אז הן פעילות יותר מבשאר השנה (ראו בהמשך).

עם תום האביב נישאות מושיות השבע הבוגרות, בעיקר על ידי הרוח (שכן למרות שמושית השבע מסוגלת לעוף מהר יחסית, תעופתה מגושמת), לאזורים גבוהים יותר (בישראל בסביבות החרמון והרים גבוהים אחרים) שם הן שוהות בקיץ במושבות-ענק, ועם בוא האביב הן חוזרות שוב לאזורים הנמוכים יותר.

[עריכה] רבייה והתנהגות

מושית השבע פעילה במיוחד בכל העולם בעת האביב, אז ניתן לראות אותה רבות בישראל. מושית השבע היא בעלת גלגול מלא; ארבעה שלבים עוברים מהביצה ועד מושית השבע הבוגרת. עם בוא החורף, לאחר ההזדווגות הנקבה מטילה אשכולות של כ-400 ביצים צהובות בצידם התחתון של עלים, בקרבת מושבת כנימות מהן ניזונים ההזחלים שבוקעים מהביצים, שצבעם שחור-כתום והם מפוספסים בצדי גופם. לאחר שאכלו די צורכם - כעבור חודש בערך, מתגלמים הזחלים, ולאחר זמן מה, בסתיו, הם בוקעים כמושיות בוגרות. את החורף מעבירות המושיות הצעירות בתרדמת חורף מתחת לאבנים.

למושית השבע אין דו צורתיות זוויגית; הנקבה והזכר שווים במראהם.

כשאר מיני המושיתיים, צבעיה הבוהקים של מושית השבע מטרתם להרתיע אויבים פוטנציאלים, שכן בעולם הטבע צבעים כאלה מסמלים, לרוב, רעל או חומרים מזיקים. בין טורפיה של מושית השבע ניתן למנות עופות שונים שניזונים מחרקים וכן חרקים-טורפים אחרים. בעת סכנה, נוקטת מושית השבע בטכניקת מיוחדת - גופה מתקשה והיא אינה זזה ומתחקה למתה, עד שהאיום חולף. במקרה הצורך, מסוגלת מושית השבע להתיז חומר דוחה בטעמו שצבעו צהוב מבלוטות באחורי גופה.

[עריכה] מושית השבע והאדם

בשל העובדה שמושית השבע ניזונה בעיקר מכנימות עלים שמזיקות מאוד לחקלאות, היא מסייעת עד מאוד לאדם ומהווה מעין "מדביר טבעי"; חקלאים רבים הגדילו לעשות והם משתמשים בה ככלי הדברה ביולוגית של חרקים - מושיות השבע משוחררות על ידי החקלאים בכמויות גדולות בשדות ומחסלות את המזיקים לגידולים מבלי להשתמש בחומרים כימיים.

בשל היותה יפת מראה ולא מזיקה לאדם, צברה מושית השבע מוניטין של בעל חיים חמוד המביא מזל, ובשפות רבות היא זכתה לכינויי חיבה רבים; למקור הכינוי העברי "פרת משה רבנו" ראו כאן.