כנס העתידנים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

כנס העתידנים הוא ספר מדע בדיוני שנכתב בשנת 1971 על ידי הסופר הפולני סטניסלב לם.

הספר תורגם לעברית על ידי פאולינה צלניק בשנת 1981 וראה אור בהוצאת שוקן.

בספר זה הדמות הראשית היא אדם בשם איון טיכי, שמופיע בעוד אחדים מספריו של לם. איון שוהה במלון הילטון קוסטה ריקה כדי לסקר את כנס העתידנים העולמי השמיני.

[עריכה] עלילת הספר

פרטי עלילה ("ספוילרים") מופיעים בהמשך.

הספר פותח בתיאור סוחף של עשרות עמודים, המתאר את המציאות הכאוטית בה הכנס מתרחש. לם מתאר את העתיד כמקום בו הכול גדול יותר וצפוף יותר, וכתוצאה ישירה, אי-סדר ואבסורד שוררים בכל. בית מלון בעל מאות קומות מתקשה למצוא פתרון כיצד להביא ביצה חצי מבושלת לאחת הקומות הגבוהות בלי שתתקרש בזמן החולף. כנס הנערך במקביל גורר מצבים לא צפויים כמו כניסה לאולם הרצאות המלא באנשים מעורטלים, בו מוגשים מתאבנים בעלי צורות אירוטיות.

מחוץ למלון (וגם בתוכו) פעולות טרור מתרחשות כמעט ללא הרף, בסדרי גודל שונים, כחלק מהשגרה. באחת מהן מופעל גז הזיות הגורם לאיון ולקבוצת אנשים המסתתרים עמו מההתקפות לחוות חלומות בהקיץ בסיומם הם מוצאים עצמם שוב באותו מקום. בנקודה מסוימת איון מאבד קשר עם המציאות ומתעורר בעתיד הרחוק יותר, אוטופיה עוצרת נשימה.

במהלך הסתגלותו האיטית לסביבה, איון לומד כי כעת אנשים משתמשים בכימיקלים באופן יומיומי ומסיבי באופן סדיר, אפילו לשם פעולות כמו בידור, לימוד מתמטיקה, שליטה ברגשות ושינוי תכונות הגוף. עם זאת, הוא מבחין בפרט אחד מוזר - כל האנשים שהוא מכיר מתנשפים בכבדות, כאילו הם עוסקים בפעילות גופנית מאומצת.

לאחר רצף ארועים איון נדהם לגלות כי המצב הוא נוראי - למעשה, האנושות נמצאת במצב עלוב, יש מחסור במקום, אוכל, ובגדים והדרך היחידה לשאת את הקיום היא שימוש בחומרים כימיים הגורמים לכל בני האדם לחיות באשליות לגבי מצבם החומרי ובכלל. כך, כל האנשים הנראים נוהגים ברכבים למעשה הולכים ברגל לכל מקום. אפילו מעליות הן אשליה - עשרות אנשים עולים ויורדים בעזרת חבלים, במאמץ פיזי ניכר.

[עריכה] ניתוח

הספר הקצר (146 עמודים בעברית) הוא רחב יריעה, בהקיפו ובתארו שתי תקופות חיים. לם מסתכל קדימה אל עבר עתיד שנראה כאפשרי, מבחינת הדלדלות משאבים והמאמצים האדירים שהממשלה משקיעה כדי לאפשר מראית עין של חיי שפע. מעיון בהיקף יצירתו של לם, ניתן להבין שההסתכלות מכוונת גם על ימינו.

מאז נכתב הספר עברו שלושה עשורים, וחלקו הראשון נראה פחות ופחות שונה מהמציאות מאז העת שבה נכתב. ארועי טרור שלוקח מעט זמן להתאושש מהם הם חלק מסדר היום, כמו גם הכאוס שהוא פועל יוצא של צפיפות אוכלוסייה ומיזוג בין תרבויות שונות. אבל גם חלקו השני של הספר הופך רלוונטי לתקופה הנוכחית. במקביל לעלייה בשימוש בתרופות פסיכיאטריות, תרחישים כגון פיצוץ אוכלוסין עלולים להוביל למצב של מחסור עבור כל תושבי כדור הארץ. באמצעות העולם הקיצוני ומלא הדמיון המתואר בספר, לם בוחן שאלות הנוגעות ליכולת ההכחשה של בני האדם, הרצון שלהם לחיות באשליה והיחס בין המציאות כפי שאנו תופסים אותה לכפי שהיא באמת.