יאנוש קורצ'אק
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יאנוש קורצ'אק ( 22 ביולי 1878 או 1879 - 5 באוגוסט 1942) הוא שם העט שבו נודע הנריק גולדשמיט (Henryk Goldszmit), סופר, רופא, ומחנך יהודי בפולין.
תוכן עניינים |
[עריכה] תולדות חייו
הנריק גולדשמיט נולד בורשה, בירת פולין (בשליטת האימפריה הרוסית בזמנו). אביו, עורך הדין יוסף גולדשמיטה, התמהמה ברישום לידתו, וכך נוצר הבלבול בדבר שנת לידתו. שפת הדיבור בבית הייתה פולנית ויידיש ורוסית. היה זה בית יהודי מתבולל.
בעת שהנריק היה בן 18 נפטר אביו, ועול פרנסת המשפחה נפל על כתפיו של הנריק. בהיותו בן 20 השתמש לראשונה בשם העט יאנוש קורצ'אק, כאשר השתתף בתחרות ספרותית. בשנת 1901 יצא לאור ספרו הראשון, "ילדי הרחוב". בשנים 1904-1898 למד קורצ'אק רפואה ועסק בכתיבה עיתונאית. עם סיום לימודיו נעשה רופא ילדים. בעת מלחמת רוסיה-יפן, בשנים 1906-1905 שירת כרופא צבאי. לאחר המלחמה חזר לעיסוקו כרופא ילדים בוורשה.
בשנים 1908-1907 השתלם בברלין.
כאשר חזר לוורשה עבד בבית חולים וטיפל בילדים, הדריך במחנה קיץ לילדים ממשפחות מצוקה.
בשנת 1911 החל קורצ'אק לנהל בית יתומים ליתומים יהודיים בוורשה. הוא הקים שם מעין רפובליקה של ילדים עם שלטון עצמי משלהם, הכולל בית נבחרים, בית משפט ועיתון.
בשנת 1914, עם תחילתה של מלחמת העולם הראשונה, הפך קורצ'אק שוב לרופא צבאי, ובזמנו הפנוי כתב מאמרים העוסקים בחינוך. בשנת 1918 חזר לוורשה, קודם למתן העצמאות לפולין. הוא חזר לתפקידו כמנהל בית היתומים, ולפי בקשת הממשלה הקים בית יתומים נוסף, ליתומים שאינם יהודים.
קורצ'אק כתב ספרים על ילדים ונוער וספרים לילדים ונוער, והרצה על הדרך הרצויה ביחס לילדים.
הרבה שנים לפני שנכתבה אמנת זכויות הילד של האו"ם, חיבר קורצ'אק אמנה המאגדת זכויות יסוד שיש לכל ילד בעולם. בין הזכויות הוא כלל את הזכות לאהבה, כבוד ותנאים אופטימלים לגדול ולהתפתח. הזכות לחיות את ההווה (ולא להיות נדחף לממש שאיפות עתידיות של אחרים), להיות נאמן לעצמך, לעשות שגיאות, להיכשל, לקבל יחס רציני, לזכות להערכה, לשאוף ולבקש ולשאול. הזכות לשמור סוד, לשקר / לרמות / או לגנוב אבל רק פעם אחת, לצפות שיכבדו את הרכוש שלך ולקבל חינוך. על פי האמנה של קורצ'אק מותר לילד להתנגד לקבל חינוך שנוגד את השקפת עולמו, למחות על חוסר צדק ולקבל משפט הוגן בבית משפט של ילדים. לכל ילד הזכות שיכבדו את הצער שלו, הזכות לתקשר עם אלוהיו והזכות למות בטרם עת.
בתחילת שנות השלושים הגיש תוכנית ברדיו הפולני, אשר זכתה לפופולריות עצומה, אך בוטלה בלחצם של חוגים אנטישמיים. ב־1934 וב־1936 ביקר בארץ ישראל, ופגש רבים מחניכיו שעלו ארצה. ביקורים אלה הגבירו את התקפות האנטישמים.
בשנת 1939, עם פרוץ מלחמת העולם השנייה התנדב קורצ'אק, קצין בצבא הפולני, לשירות צבאי אך נדחה מחמת גילו.
[עריכה] בשואה
כאשר הגרמנים הקימו את גטו ורשה, בשנת 1940, אולץ בית היתומים לעבור לגטו, וקורצ'אק עבר לגטו יחד עם חניכיו. ב־5 (או ב־6) באוגוסט 1942 באו הגרמנים כדי לקחת את היתומים וחלק מסגל העובדים למחנה ההשמדה טרבלינקה. פולנים מידידיו הציעו לו לעבור לצד הפולני, אבל קורצ'אק דחה הצעה זו ויחד עם סטפה וילצ'ינסקה נשאר עם חניכיו ברגעיהם האחרונים.
הפעם היחידה שבה שיקר קורצ'אק לחניכיו הייתה כאשר הסתיר מהם לאן מועדות פניהם.
לזכרו, אנדרטה סימלית בבית הקברות היהודי בוורשה, וכיכר על שמו ביד ושם, הידועה בפסל המציגה את קורצ'אק וילדים סביבו.
[עריכה] מספריו
ספריו נכתבו כולם בפולנית, ומרביתם תורגמו לעברית.
- ספרי ילדים:
- ילדי הרחוב (1901)
- ילד טרקלין (1906)
- מושקים, יושקים, שרוליקים (1910). הגרסה העברית לספר זה קרויה "בקייטנה"
- לבדי עם אלוהים (1922)
- כאשר אשוב ואהיה קטן (1925)
- המלך מתיא הראשון (1928)
- המלך מתיא באי השומם
- יותם הקסם (1934), הגרסה העברית של ספרו "קאיטוש המכשף"
- הרהורים (1935)
- הנער העקשני (1937): על לואי פסטר
- בני האדם הם טובים (1938)
- ילדות של כבוד
- ספרי חינוך:
- כיצד לאהוב ילדים (1920)
- זכותו של הילד לכבוד (1929)
[עריכה] ראו גם
[עריכה] לקריאה נוספת
- שבח אדן, הנריק גולדשמיט - יאנוש קורצ'אק, הוצאת כתר.
- משה זרטל, במחיצתו של יאנוש קורצ'אק, בהוצאת ספרית פועלים.
- אדיר כהן, יאנוש קורצ'אק המחנך, הוצאת צ'ריקובר.
- ירחמיאל וינגרטן, יאנוש קורצ'אק, הוצאת ספריית תרמיל.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: יאנוש קורצ'אק |
||
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: יאנוש קורצ'אק |
- על יאנוש קורצ'אק, לקט מאמרים באתר "דעת".
- יאנוש קורצ'אק, באתר בית לוחמי הגטאות.
- משה שנר, יאנוש קורצ'אק - סיפור חייו והגותו החינוכית של יאנוש קורצ'אק, באתר מכללת אורנים.
- ורד גנור-שביט, יאנוש קורצ'אק : בין ייאוש לתקווה, באתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח.
- שרה נשמית, המרד בגטו ורשה: מצעד המות של ינוש קורצ'ק, באתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח.
- מלך הילדים (אנגלית)
