טנטלום

טנטלום הוא מתכת מעבר שצבעה אפור כחול, עמידה מאוד בפני קורוזיה ומוליכה טובה מאוד של חשמל וחום. בטמפרטורות הנמוכות מ-150 מעלות צלזיוס טנטלום חסין כמעט לחלוטין בפני חומרים כימיים ואפילו בפני מי מלך. החומצה היחידה שיכולה לתקוף טנטלום היא חומצה פלואורית (HF).

[עריכה] שימושים

השימוש העיקרי של טנטלום (אבקת טנטלום מתכתי) הוא בייצור רכיבים אלקטרוניים, בעיקר קבלים.
שימוש נוסף של טנטלום הוא בייצור סגסוגות בעלות נקודת התכה גבוהה במיוחד. יחד עם מתכות אחרות, לטנטלום תפקיד בייצור קרבידים, סגסוגות על לרכיבי מנועי סילון, חלקי טילים ועוד.

בזכות עמידותו בפני חומרים רבים, טנטלום תפקיד כרכיב שתלים בגוף.

[עריכה] היסטוריה

הטנטלום נתגלה על ידי הכימאי השבדי אנדרס אקברג (Anders Ekeberg) ב-1802 ובודד לראשונה על ידי הכימאי השבדי יונס יעקב ברצליוס (Jöns Berzelius). רבים מבין הכימאים בתקופה זו האמינו כי ניוביום וטנטלום הם יסוד אחד עד שב-1844 ומאוחר יותר ב-1866 הוכיחו חוקרים כי חומצה טנטלית וחומצה ניובית הן תרכובות שונות. החוקרים הראשונים הצליחו להפיק רק מתכת שאינה טהורה. הראשון שהצליח לזקק טנטלום טהור היה ורנר פון בולטון (Werner von Bolton) ב-1903. תיילים מהמתכת טנטלום שימשו בנורות ליבון עד שהמתכת טונגסטן החליפה אותה בתפקיד זה.

מקור השם ליסוד הוא טנטלוס, אביה של ניובה, דמות מהמיתולוגיה היוונית, שנענש לאחר מותו לעמוד במים עד ברכיו כשפירות גדלים מעל ראשו. שניהם ייסרו אותו. אם הוא התכופף לשתות מהמים, הם ייבשו, אם הרים את ידיו לאכול מהפרות, הענפים התרוממו מעבר לגובה שאפשר לו לגעת בהם. טנטלום קרוי על שם הגיבור באגדה יוונית זו בשל הקושי הניכר בזיקוקו.

[עריכה] צורה בטבע

בטבע, טנטלום מופיע בעיקר במינרלים כמו טנטליט Fe, Mn)Ta₂O₆), קולטן, אוקסניט וסמרסקיט.

רוב הטנטלום בעולם מופק בכרייה ממכרות באוסטרליה, ברזיל, מצריים, קנדה, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, מוזמביק, ניגריה, פורטוגל, מלזיה ותאילנד.

[עריכה] אמצעי זהירות

טנטלום מתכתי לא גורם לבעיות בשימוש מסחרי במעבדות, אך ישנן עדויות לכך שתרכובות טנטלום יכולות לגרום לגידולים בגוף ולכן יש לטפל בהן בהתאם.
למרות זאת, לטנטלום שימוש בהשתלות בגוף, מכיוון שהוא לא מגיב עם נוזלים בגוף.